PDA

צפה בגירסה המלאה : מזל עקרב - זמרים/ות ומוסיקאים/יות


מגי כהן
03-11-2007, 14:47
http://img144.imageshack.us/img144/6742/scorpionog6.gif

הגענו בשעה טובה למזל עקרב, שאני אישית אמממממ הכרתי אחד שנמנה בין המזל הזה, הוא מוסיקאי, גיטריסט, הוא סקסי, ואהבתי ואוהב אותו עד יום מותי וגם אחרי זה ...למה נפרדו דרכינו??? כי כל הזמן היינו רבים אז היה עדיף להיפרד...
קבלו אותו ואותי בימנו הזוהרים נתן סרוסי ומגי כהן שכל הזמן יאהבו אחד את השני...
http://img143.imageshack.us/img143/3508/42980980hr7.jpg
היום הוא מנגן עם להקת האריות (הצטרף אליהם כבר משנת 1985) כשבתחילת שנות התשעים הוא ודני שושן שהיו בהרכב המחודש של האריות הקימו הרכב שנקרא אקשן, וכאן אני נכנסתי לתמונה, כ"מפיקה" זה אומר שהייתי מלקטת את החומר שהם ישירו ומתאימה אותו לכל הופעה או סוג הקהל המיועד, לציין אז לא היה אינטרנט ולא גוגל כל מילות השירים הייתי כותבת משמיעה, נתן ודני היו לומדים מקלטות שהייתי מקליטה להם, היתה תקופה נהדרת, באמצע שנות התשעים דני המבוקש בקרב להקות התפתה להתחבר ללהקת השחקים כשהוא משאיר את נתן מלקק את פצעיו, נתן ניגן סשנים עם הרבה זמרים, לימד גיטריסטים מפורסמים כל מיני טכניקות ולבסוף התחבר שוב עם חיימון מלהקת האריות.
להלן הקישור לאתר שלהם...האריות (http://thelions.index.co.il/)
אגב יום ההולדת של נתן הוא בתאריך 6/11 לא יכלתי לחכות עד אז :acute: והוא יהיה בן 58 ...אך הוא ישאר צעיר לנצח נצחים יותר מכל הצעירים שהכרתי...
I LOVE YOU NATHAN
http://img510.imageshack.us/img510/682/corosasxn2.gif

מגי כהן
03-11-2007, 22:21
23/10
Manos Hadjidakis
[en-wikipedia]Manos_Hadjidakis[/en-wikipedia]
בחרתי להעלות את המאמר השלם מויקיפדיה עברית כי זה מרתק:
מאנוס חג'ידאקיס היה אחד הגדולים במלחיני המוסיקה היוונית . חג'ידאקיס נולד בקסאנתי, יוון. בשנת 1961 זכה בפרס האוסקר בקטגוריה של השיר הטוב ביותר, על שירו "רק בימי חול", מתוך סרט באותו שם, בכיכובה של מלינה מרקורי. המוסיקה שלו פופולרית מאוד בקרב היוונים ואפשר לזקוף לזכותו את הכנסתה של מוזיקת בוזוקי למרכז התרבות.
חייו
יצירתו הראשונה הייתה המנגינה לשיר "ירח של נייר" (Χάρτινο το Φεγγαράκι), מתוך "חשמלית ושמה תשוקה " של טנסי ויליאמס , שעלה על בימת תיאטרון האמנות של קרולוס קאון באתונה , שיתוף פעולה שנמשך 15 שנים. יצירתו הראשונה לפסנתר , "לקונכייה קטנה ולבנה" (Για μια Μικρή Λευκή Αχιβάδα) יצאה לאור ב-1947 וב-1948 חולל זעזוע בממסד המוזיקלי כשנשא את הרצאתו האגדית על רמבטיקו (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%95), שירי העם העירוניים ששגשגו בערי יוון, בעיקר בפיראוס , בעקבות זרם הפליטים שהגיע מאסיה הקטנה בשנת 1922. עד אז נשא הרמבטיקו קשר ברור לעולם התחתון ולצריכת חשיש , וכתוצאה מכך נחשב לנחות בעיני הממסד המוזיקלי. חג'ידאקיס התמקד בחסכוניות הביטוי, בשורשים המסורתיים העמוקים וברגש האמיתי שמציג הרמבטיקו והילל מלחינים כמו מרקוס ואמוואקריס (Markos Vamvakaris) וואסיליס ציצאניס (Vassilis Tsitsanis). בצעד מהלכה למעשה שילב רמבטיקו קלאסי ביצירת הפסנתר שלו מ-1961, "שישה ציורי פולקלור", שהוצגה בשלב מאוחר יותר כבלט עממי.
בנקודה זו החל לפתח את הקריירה שלו בשני מסלולים נפרדים - כתיבת שירים פופולריים ביותר ומוזיקה לסרטים מכאן, והלחנת יצירות רציניות יותר, כדוגמת "מחזור C.N.S." משנת 1954, מחזור שירים לקול ופסנתר, המזכיר את הליד הגרמני בצורתו, אם לא בסגנונו. ב-1955 כתב את המוזיקה לסרטו של מיכאל קאקויאניס, "סטלה"; השחקנית מלינה מרקורי, ידידה קרובה שלו, שרה את השיר, שהיה לסימן ההיכר של הסרט, "אהבה שהייתה לחרב פיפיות". חג'ידאקיס טען תמיד, שאת יצירותיו הרציניות כתב להנאתו ואת הפחות רציניות, לשם פרנסה. אלא שכשרונו המלודי היה רב כל כך, שההבדל ברמה ובאיכות בין השניים איננו מורגש כמעט.
בשנת 1959 פגש חג'ידאקיס את ננה מושקורי (http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A0%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7 %A9%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99&action=edit), "הפרשנית האידאלית" הראשונה שלו, זמרת ביישנית אך מוכשרת להפליא, שעיצבה את צלילי המוזיקה שלו בקולה, המצטיין ביופיו הייחודי. שנת 1960 הביאה לו הצלחה בינלאומית, כשהמוזיקה לסרטו של ז'יל דאסן "רק בימי חול" זיכתה אותו בפרס האוסקר ו"הבחורים מפיראוס" היה ללהיט מבוקש בעולם כולו.
ב-1962 הפיק את המחזה המוזיקלי "רחוב החלומות" והשלים את המוזיקה למחזה "הציפורים" של אריסטופונאס , עוד הפקה של "תיאטרון האמנות", שחוללה שערורייה בגלל הבימוי המהפכני של קרולוס קאון. המוזיקה למחזה שימשה אחר כך גם את באלט המאה ה-20 של מוריס בז'אר . חג'ידאקיס כתב גם את המוזיקה לשיר, שארתור אלטמן הוסיף לו מילים באנגלית ונתן אותו לברנדה לי . השיר היה "לגמרי לבדי" (All Alone Am I).
בשנת 1965 יצא תקליטו "חיוך ג'וקונדה" בחברת מינוס-EMI. ב-2004 הייתה הפקה חוזרת דיגיטלית שלו בתקליט אספנים אריך נגן ובתקליטור באוסף הקלאסיקה של TMI.
בשנת 1966 נסע חג'ידאקיס לניו יורק להצגת הבכורה של Ilya Darling, מחזמר של ברודוויי , המבוסס על "רק בימי חול" ובכיכובה של מלינה מרקורי. הוא לא שב ליוון עד 1972, בעיקר בשל התנגדותו לדיקטטורה הצבאית שהשתלטה על המדינה. בתקופת שהותו באמריקה השלים כמה יצירות חשובות, ביניהן "ריתמולוגיה" לפסנתר סולו, הקובץ התזמורתי המפורסם "חיוך ג'וקונדה" (בהפקת קווינסי ג'ונס ), ופסגת הישגיו המוזיקליים, מחזור השירים "מגנוס ארוטיקוס", שבו השתמש בפואמות יווניות מן התקופה העתיקה (סאפפו, אאוריפידס ), מימי הבינים (בתים משירי עם והרומנסה "ארופילה" של גיאורגי הורטאציס) ומימינו (דיוניסיוס סולומוס, קונסטנדינוס קוואפיס, אודיסאוס אליטיס ,ניקוס גאטסוס, מיטיוטיסה, גיאורגי סאראנטריס), יחד עם מובאה מספרמשלי .
תקליטו "Reflections" עם "אנסמבל הרוק'נרול של ניו יורק " הכיל אחדים משיריו היפים ביותר, אם בצורה תזמורתית ואם בצירוף מילים באנגלית שהוסיפה הלהקה - תקליט שהקדים בכמה עשורים את מגמות פיוז'ן (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%96%27%D7%9F_%28%D7%9E%D7%95% D7%96%D7%99%D7%A7%D7%94%29).
להלן סקירה על האלבום מגלריה שבעיתון הארץ:
כמו רבים מהמיזמים המוסיקליים היומרניים מסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, ההרפתקה של ה"ניו יורק רוקנרול אנסמבל" החלה במוסד אמנותי - הקונסרבטוריון של בית הספר הגבוה לאמנויות ג'וליארד. חמישה מוסיקאים, ובראשם מייקל קיימן, שהיה ברבות הימים למלחין פסקולים מבוקש, החליטו להקים הרכב שישלב ויערב תזמורים, מבנים וכלים משני עולמות - המוסיקה הקלאסית והרוק.
בדומה ליצירתם של "ELP" הבריטים ו"אקספשן" ההולנדים, שני האלבומים הראשונים של האנסמבל כללו קטעים מקוריים לצד עיבודי רוק ליצירות של באך. האלבום השני שלהם, "Faithful Friends", כלל גם פרשנות מרוככת לקטע של ג'ימי הנדריקס, Tomorrow" "WaitUntil.
בזמן ההקלטות של אותו אלבום באולפני חברת אטלנטיק פגשו החמישה את המלחין היווני הפופולרי מאנוס חדג'ידקיס (שהיה אהוד מאוד גם בישראל; "איילת אהבים" של "שלישיית גשר הירקון", "בת אצילים" של שולה חן ו"שיר סיום" בביצוע חוה אלברשטיין הם כולם לחנים שלו). בעקבות המפגש ההוא נולד "Reflections", תקליט שכולו עיבודים ללחנים מקוריים של חדג'ידקיס. הוא יצא שנה מאוחר יותר, ב-1970, והיה לאלבום המפורסם ביותר של האנסמבל.
כיאה לחיפושי הדרך המקובלים באותה תקופה, ב"רפלקשנז" מצטלבים עולמות מוסיקליים נפרדים, שנפרמים ושבים להצטלב בטבעיות ממגנטת. לכל אורכו מקבלים משקל שווה כמעט אורגן, פנדר רודס וגיטרות פסיכדליות לצד צ'מבלו, צ'לו, קלרינט, אבוב ובוזוקי. כלים רוקיים במהותם מנגנים תפקידים קלאסיים, ולהיפך; צלילים יווניים חוצים מלודיות אירופיות ועיבודים בארוקיים עטופים ברוח אמריקאית. אך בניגוד ליומרנות הפומפוזית והמלאה בעצמה של להקות כמו "ELP", אצל האנסמבל הניו-יורקי העיבודים הם מינוריים וליריים, נזהרים מלדרוך על הלחנים היפהפיים של חדג'ידקיס.
את התמונה הבארוקית משלימים הקולות הגבוהים והעדינים של חברי ההרכב, שארבעה מהם זוכים לשיר תפקיד מוביל באלבום. גם כאן בולטת נוכחותו של קיימן, שקולו הרך, הנאיווי ונטול הגינונים צובע בגוני שלכת שניים מהשירים היפים באלבום. אחד מהם, "Noble Dame" המסולסל והיפה, הוא גם זה שסוגר את "רפלקשנז". השיר היה לאחד השירים המזוהים ביותר עם חדג'ידקיס, לא מעט בזכות התזמור האצילי שהוא זוכה לו כאן. בזכותו גם מעיד "Reflections", לאוזניים מערביות לפחות, על עומקה של המוסיקה היוונית לפני שהשתלטה עליה רוח "בטברנה", וגם על כוחו של הפופ המתקדם לפני שהשתלטה עליו המגלומניה של "Yes" ואחיותיה לשנות ה-70.
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P040603/d.0.0406.520.1.9.jpg
חג'ידאקיס חזר ליוון ב-1972 והקליט את "מגנוס ארוטיקוס" עם פלרי דנטונאקי, זמרת אלט אופראית שקולה עמוק ואפלולי ואשר התגלתה כפרשנית המושלמת למוזיקה שלו, ועם הזמר דימיטרי פסאריאנוס. עם הפלת שלטון החונטה, נעשה פעיל בחיים הציבוריים והתמנה למספר משרות בתזמורת הממלכתית של אתונה, באופרה הלאומית של יוון וברדיו הלאומי. בשנת 1985 הקים חברת הקלטות משלו בשם "סיריוס". בשנת 1989 ייסד את "תזמורת הצבעים" Orhistra ton Chromaton) תזמורת סימפונית קטנה, שהופיעה בניצוחו .
לאחר מותו של נינו רוטה התכוון חג'ידאקיס לחזור ולחבר מוזיקה לקולנוע בשביל הסרטים של ידידו, פרדריקו פליני , אך שיתוף הפעולה לא יצא לפועל בגלל ההִתְדַּרְדְּרוּת בבריאותו. הוא מת ב-15 ביוני 1994, ממחלת לב וסוכרת.
מאנוס חג'ידאקיס במוזיקה העברית הקלה
לחניו של חג'ידאקיס היו פופולריים בישראל של סוף שנות השישים שנות השבעים. זמרים ישראלים רבים הקליטו לחנים של חג'ידאקיס שהותאמו להם מילים בעברית. התקליט "Reflections" של אנסנמבל הרוק'נרול של ניו יורק נמכר היטב ולכמה מהשירים המופיעים בו נוצרו גרסאות בעברית ("שיר סיום" ו"בת אצילים").
ואני אומרת .....נפלאאאאאאאאא
חוה אלברשטיין - שיר סיום (מוכר כ-DEDICATION מתוך האלבום REFLECTIONS )
http://www.youtube.com/watch?v=XJxkWauK0Qs

מגי כהן
03-11-2007, 23:00
24/10
Gilbert Becaud
[en-wikipedia]Gilbert_Becaud[/en-wikipedia]

ז'ילבר בקו - פרנסואה ז'ילבר ליאופולד סילי, בשמו המקורי - כתב את השיר נטלי ב-1964 לאחר ביקור מתוקשר שערך במוסקבה. בראשית הביקור הוצמדה אליו מדריכת תיירים בשם נטלי. בקו, גבר אטרקטיבי וסוער בפני עצמו, ניהל איתה רומן קצר-ימים. לאחר מכן שב לפאריס וכתב את השיר. התיאור העדין של הרומן, המתפתח מביקור בכיכר האדומה, במאוזוליאום של לנין ובאתר ההנצחה לפושקין לתשוקה מלאת להט, כמו גם המוטיבים הרוסיים העממיים שהכניס בקו בשיר עצמו, הפכו את "נטלי" ללהיט ענק.
תשע עשרה שנה לאחר אותו ביקור, ב-1983, קיבל בקו מכתב מביתה של נטלי, שחיה אז בלנינגרד (כיום סנט פטרסבורג). המכתב המרגש בישר לבקו כי הוא הוא אביה של הבת, ואף נכללה בו הזמנה לשוב ולבקר במוסקבה. בקו עצמו תיאר את כל הפרשה כאשר הופיע באולם "אולימפיה" בפאריס ב-1984, כאשר בעוד האקורדים הראשונים של השיר מתנגנים ברקע, אמר: "קיבלתי היום מכתב קטן מרוסיה, מכתב עם ניחוח כה טוב...תארו לעצמכם, היא כבר בת תשע עשרה" - ומייד עבר למילות השיר. אשר לנטלי ולביתה - לא הצלחתי לברר מה עלה בגורלן מאז.
הופעתו הרועמת והאנרגטית של בקו על הבמה זיכתה אותו בכינוי "מר 100,000 וולט", אותו קיבל מאחד ממבקרי המוסיקה. הוא כתב - ומשום מה לא תמיד זוכרים לו את זה - גם להיטים שבוצעו בהצחלה על ידי זמרים אמריקניים. הוא האיש מאחורי LET IT BE ME שהוקלט במקור על ידי האחים אוורלי (וזכה גם לביצועים של ג'יימס בראון, נינה סימון, בוב דילן ו-אלוויס פרסלי); הוא כתב את ET MAINTENANT , שנודע יותר בביצוע של סינטרה, שירלי בייסי, אנדי ויליאמס ואחרים כ-What Now my Love; והוא, ולא אחר היה שותפו של ניל דיאמונד לכתיבת שניים מלהיטיו הגדולים ביותר של האחרון, SEPTEMBER MORN ו- LOVE ON THE ROCKS (השיר האחרון, למי שזוכר, היה חלק מפסקול הגירסה המודרנית לסרט "זמר הג'אז", ושם הוא תיפקד כלהיט הבכורה של דיאמונד, המביא לו את פרסומו העיקרי).

בחרתי להעלות את LET IT BE ME בביצוע דווקא של דמיס שלדעתי זה ביצוע מדהים, על רקע מצגת (מי שהעלה את השיר על מצגת תמונות שלו מילדות ועד עכשיו, כמוני אוהב מאוד את הגירסה של דמיס)
http://www.youtube.com/watch?v=wmxu-R1SEk8

מגי כהן
04-11-2007, 00:20
25/10
Chris Norman:air_kiss::clap:
[EN-WIKIPEDIA]Chris_Norman[/EN-WIKIPEDIA]

זמר בריטי, מוכר כסולנה של להקת Smokie (http://en.wikipedia.org/wiki/Smokie_(band)
סמוקי נוסדה בתחילת שנות ה-70 ע"י שלושה חברים בחצר בית הספר שבעיר ברדפורד, אנגליה. יוטלי, אלאן סילסון וכריס נורמן. ב-1974 הם זכו ללהיט ענק ראשון "if you think you know how to love me" ובעקבותיו באו עוד שורה ארוכה של להיטים כמו Don't Play Your Rock'n'Roll to Me, Needles and Pins, Living Next Door to Alice ו-Oh Carol.
בתחילת שנות השמונים יצאה הלהקה לפגרה. בתחילת הקאמבק כעבור חמש שנים הודיע הסולן כריס נורמן שהוא מעדיף להתמקד בקריירת הסולו. כמחליף הובא ידיד הלהקה אלן בארטון. הלהקה הוציאה עוד מספר אלבומים, אך תהילת העבר לא שוחזרה. ב-1995 במהלך סיבוב הופעות בגרמניה נהרג בארטון כאשר האוטובוס של הלהקה סטה מהכביש. טרי וסילסון שהיו אף הם באוטובוס נפצעו קלות. סילסון פרש מהלהקה לאחר התאונה והוחלף במייק מק'קונל, כיורשו של בארטון ניבחר מייק קרפט, וסמוקי יצאה שוב לסיבובי הופעות עולמיים, כולל מונגוליה - בה הופיען מול 25,000 איש.

בשנות התשעים הלהקה זכתה לתהילה מחודשת בזכות חידוש יחד עם רוי צ'אבי ללהיט העבר שלה "אליס", כולל תוספת השורה הידועה Who The Fuck Is Alice. "זה סיפר בדיוני ומומצא, למעשה זה סיפור יומיומי שיכול לקרות לכל אחד המספר על 'האחת' שהלכה לה", אומר טרי.

כריס נורמן החל להנגן בגיטרה מגיל שבע, כאשר פרסלי וריצ'רד הקטן משפיעים עליו. כשהיה בן שתים עשרה התחבר כאמור ליוטלי וסילסון שלימים יהפכו לסמוקי... תחילת דרכם קראו לעצמם בשם THE YEN אחר כך The Elizabethans וכבר זכו להופיע גם ברדיו בהופעה חיה , הוחתמו על ידי חברת תקליטים RCA והוציאו סינגלים אבל כבר הם נקראו Kindness . באותו זמן הם ניגנו סגנונות שונים וגם ליוו את הסולן של מתבודדי הרמן פיטר נון.
בשנת 1973 המתופף שלהם עזב ובמקומו התקבל Pete Spencer וסוף סוף התקבעו על השם סמוקי.
בשנת 1974 הוחתמו בחברת התקליטים RAK והתחברו לכותבי השירים צ'פמן וצ'ין וכבר פיתחו סגנון מיוחד שלהם של שילוב רוקעם הרמוניות קוליות, האלבום הראשון שלהם יצאה בשנת 1975 .
במהלך חצי השני של שנות השבעים הם הוציאו להיטים (מקסימים) והנעימו לנו את האוזן עם המלודיות והרמוניית הקולות שלהם, נורמן אף הקליט דואט עם סוזי קואטרו (אהובתי) וזו היתה הפעם הראשונה שעשה פרוייקט מחוץ לסמוקי, הם הופיעו ברחבי העולם, דבר שהפריע כבר לנורמן שהחליט לחזור ולכתוב שירים לזמרים ביניהם גם לאנייטה (הסולנית של אבבא) באלבומה הסולו וגם ל- DONOVEN .
בשנת 1985 הופיעו סמוקי במופע צדקה והוא הצטרף אליהם, לאחר מכן נורמן הקליט שירים עבור סרט שהופק על ידי הטלויזיה הגרמנית ובעקבות זה החליט ללכת על קריירת סולו.
הלהיט הסולו הראשון שהוציא הוא MIDNIGHT LADY שהיה שש שבועות במקום הראשון בגרמניה וגם הצליח ברחבי אירופה, כתב לו לא אחר מדיטר בולן חצי מהצמד מודרן טוקינג, לאחר הלהיט הזה יצאו עוד להיטים :
"Some Hearts Are Diamonds", "No Arms Can Ever Hold You", "Broken Heroes", "Fearless Hearts", "Sarah" and "Baby I Miss You", נורמן מספר שאמנם היתה הצלחה אדירה לסמוקי, אך בתור קריירת הסולו שלו ההצלחה הפרטית שלו היתה בגרמניה.
נורמן הוציא אלבומים עד השנה הנוכחית הזו 2007 .
להלן השיר MIDNIGHT LADY
http://www.youtube.com/watch?v=dY4_OjivTBE

מגי כהן
04-11-2007, 00:38
עוד 25/10
Jon Anderson :worthy:
[en-wikipedia]Jon_Anderson[/en-wikipedia]
זמר/מוסיקאי בריטי ידוע כסולנה של להקת "יס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A1_%28%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%94%29)".
ההיסטוריה של להקת יס כפי שמתועד במאמר על רוק מתקדם כאן (http://mitkadem3.homestead.com/yes.html#1960) . תיעוד כזה.... WOW.
מאמר מויקיפדיה בעברית
אנדרסון נולד בעיירה אקרינגטון, המצוייה במחוז לנקשייר, צפון מערב באנגליה . הוא הקים את להקתו הראשונה בגיל עשר. בגיל 15 נאלץ לנטוש את לימודיו בבית הספר כדי לעזור בפרנסת המשפחה, לאחר שאביו חלה. בזמן שעבד כנהג משאית, האזין למוזיקה של אלביס פרסלי , אדי קוקרן והאחים אוורלי.
אנדרסון הצטרף ללהקתו המקצועית הראשונה (The Warriors) בשנת 1962 כזמר , תפקיד אותו תמיד מילא בכל ההרכבים בהם השתתף. שנה אחר כך במרץ 1963 הגיע עם הלהקה לעיר ליברפול, צפה בהופעה במועדון "המערה" (The Cavern) והחליט להיות כמו הביטלס . לאחר ארבע שנות פעילות, עזב אנדרסון את הלהקה במהלך סיבוב הופעות בגרמניה.
אנדרסון הוציא שני סינגלים בעצמו, תחת השם 'הנס כריסטיאן'. השירים לא זכו להצלחה, והוא הצטרף לזמן קצר ללהקת The Gun בשנת 1968. במועדון "לה שז" בלונדון הוא פגש לראשונה את הבסיסט כריס סקווייר (Chris Squire). אנדרסון הצטרף ללהקתו של סקווייר (Mabel Greer's Toyshop), שכללה גם את הגיטריסט פיטר באנקס. למרות שחברי הלהקה החליטו לפטר את אנדרסון, הוא לקח איתו את סקווייר ובאנקס כדי להקים באביב 1968 אתיס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A1_%28%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%94%29) (Yes). אל השלושה הצטרפו המתופף הצעיר ביל ברופורד והקלידן טוני קיי.
להקת יס אותה הנהיג אנדרסון רוב ימיה עד שנות האלפיים, הפכה לאחד ההרכבים החשובים ביותר בתולדות הרוק המתקדם. לאחר שפיטר באנקס הוחלף על ידי סטיב האו בתפקיד הגיטריסט, ולאחר שטוני קיי הוחלף על ידי כוכב הקלידים ריק ווייקמן, הקליטה יס סדרה של אלבומי רוק מתקדם קלאסיים שזכו להצלחה אמנותית ומסחרית גדולה בארצות הברית ובאירופה. ווייקמן עזב את יס במאי 1974, והוחלף על ידי הקלידן פטריק מוראז. ווייקמן חזר לשורות ההרכב שלוש שנים אחר כך.
אנדרסון הושפע מפילוסופיה הודית , נופים אקזוטיים, ספרי מיתולוגיה , מדע בדיוני , היסטוריה אירופאית ואסיאתית. הוא היה ונשאר כותב הליריקה המרכזי של להקת יס. על כך נמתחה עליו ביקורת רבה במשך השנים, מצד חברי הלהקה, מעריציה ושונאיה: נטען כלפיו שהטקסטים אינם ברורים, שמשמעותם מופשטת מדי, ושלא ניתן להבין לאן הוא חותר מבחינה אמנותית. אנדרסון מצידו הודה שהוא כותב מילים בלי לחשוב על משמעות מוחשית כלשהי, והוא בוחר אותן בעיקר על פי הצליל שהן משמיעות או האסוציאציות שהן מעוררות בו.
קריירת סולו
קריירת הסולו של אנדרסון החלה באמצע העשור, כאשר פגש את הקלידן היווני ואנגליס (Vangelis). בין השנים 1975-1976 הקליט אנדרסון את אלבום הסולו הראשון שלו, "אוליאס מסאנהילו" (Olias of Sunhillow), שנחשב עד היום לפסגת הישגיו כאמן סולו. להקת יס המשיכה להקליט אלבומים ולהופיע בכל העולם, בעיקר בארצות הברית. באוקטובר 1979 הם נכנסו לאולפן הקלטות בפריז, אבל חברי ההרכב לא יכלו לעבוד ביחד עוד. ווייקמן ואנדרסון החליטו לעזוב את יס יחדיו. אנדרסון החל לעבוד שוב עם ואנגליס.
בזמן שאנדרסון התרכז בקריירת הסולו המתפתחת שלו, להקת יס ניסתה להמשיך בלעדיו עד יוני 1983. אז הצטרף שוב אנדרסון לשורות ההרכב המחודש, שכלל עתה את הגיטריסט טרבור רייבין במקום סטיב האו. הלהקה זכתה להצלחה מסחרית גדולה בזכות הסינגל הפופי שהוציאה לאור (Owner of a Lonely Heart). בזמן שהלהקה הופיעה בכל העולם עם להיטי פופ ממוסחרים, אנדרסון המשיך לעבוד על קריירת הסולו שלו במקביל, להיפתח לתרבויות חדשות (האינדיאנים בארצות הברית, האבוריג'ינים באוסטרליה) וללמוד מדיטציה.
בספטמבר 1988 עזב אנדרסון את יס והקים הרכב משלו עם שלושת חבריו: ביל ברופורד, ריק ווייקמן וסטיב האו. מסיבות משפטיות, לא ניתן היה לקרוא להרכב בשם 'יס' ולכן נקראו פשוט "אנדרסון ברופורד ווייקמן האו" (ABWH). לאחר סיבוב הופעות עולמי, החליטו כל חברי יס משני צידי האוקיינוס לאחד כוחות ולהקליט אלבום משותף (Union) בין השנים 1990-1991 . מאז ועד היום, אנדרסון משלב בין חברות מלאה בלהקת יס, בין שיתופי פעולה מגוונים עם מוזיקאים מכל העולם ובין קריירת הסולו העשירה שלו.
הקריירה הארוכה של אנדרסון הניבה למעלה מתריסר אלבומי סולו, עשרות אלבומים עם יס, עבודה ממושכת עם ואנגליס, לצד שיתופי פעולה עם להקות ומוזיקאים כגון קינג קרימזון , ג'וני האריס, אלן ווייט, ריק ווייקמן, מייק אולדפילד , ג'ורג'ו מורודר, ג'ון פול ג'ונס, טנג'רין דרים , טוטו, ג'ונתן אליאס, קיטארו, התזמורת הפילהרמונית של לונדון, סטיב האו ועוד.

אנדרסון הופיע לראשונה בישראל ב-1 ספגמבר 2005, כחלק מסיבוב הופעות סולו באירופה . הופעת הסולו הישראלית התקיימה בהאנגר 11 בנמל תל אביב .

בחרתי להעלות את השיר שאני אוהבת כשהוא התחבר לונגליס כ-פ-ר-ה אללה הוא אכבררררררררר
I'LL FIND MY WAY HOME
http://www.youtube.com/watch?v=40K55oszGho

מגי כהן
04-11-2007, 23:04
27/10
Simon Le Bon
[EN-WIKIPEDIA]Simon_Le_Bon[/EN-WIKIPEDIA]

סולן ופזמונאי שירי להקת דוראן דוראן (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A8% D7%90%D7%9F).
מתוך ויקיפדיה בעברית:
לה-בון החל את דרכו המוזיקלית, כחבר במקהלת כנסייה מקומית כבר בגיל צעיר. במקביל החל ללמוד משחק בבית ספר מקצועי, בו גם למד שנים ספורות קודם לכן הזמר אלטון ג'ון. בתקופה זו, הופיע במספר פרסומות בטלויזיה וכן במספר הפקות תיאטרון . בשנת 1978 לקח לה-בון פסק זמן מלימודיו ופנה התנדב בקיבוץ בנגב . עם שובו לאנגליה, פנה ללמודי דרמה באוניברסיטת בירמינגהם .
דוראן דוראן 1980 - 1984
בשנת 1980 (http://he.wikipedia.org/wiki/1980)הכיר לה-בון באמצעות חברה משותפת את חברי להקת דוראן דוראן שפעלה כבר כשנתיים, ותקופה ארוכה חסר לה סולן ופזמונאי. לאחר תקופה קצרה, זכתה הלהקה לחוזה הקלטות עם חברת EMI , ולה-בון לא שב ללימודי המשחק בהם החל.
בשנת 1981 יצא אלבומה הראשון של הלהקה שנקרא "דוראן דוראן", ועד לשנת 1984 הוציאה אלבום מידי שנה, שזכו להצלחה ניכרת בבריטניה. באותה שנה, אף השתתפו חברי הלהקה בהקלטת השיר "האם הם יודעים שזהו כריסמס", שיצא על גבי סינגל וזכה להצלחה מסחררת. בשנת 1984 בשל חילוקי דעות בין חברי הלהקה, התפרקה "דוראן דוראן" וחבריה פנו כל אחד לדרך עצמאית.
ארקדיה , 1985
מייד לאחר פירוקה של "דוראן דוראן" הקים לה-בון יחד עם שניים מחברי "דוראן דוראן" (ניק רודס ורוג'ר טיילור) את להקת "ארקדיה ". בשנת 1985 יצא אלבומה היחיד של "ארקדיה" "So Red The Rose".

דוראן דוראן 1986 - 2007

בשנת 1986 (http://he.wikipedia.org/wiki/1986)חזרו חברי הלהקה לפעול תחת השם דוראן דוראן ויחד הוציאו מספר אלבומים במרווחי זמן של שנתיים. יחד עם זאת, לא זכתה הלהקה לגלי ההצלחה שליוו אותה בראשית שנות השמונים .
בשנת 1993 שבה ההלקה אל ראשי מצעדי המכירות ומצעדי הפזמונים בעולם הודות ליציאתו של האלבום "The Wedding Album". שנה לאחר מכן הוציאה הלהקה אלבום גרסאות כיסוי לשירים שהיו אהובים על לה-בון ומהם הושפע. בין הזמרים ניתן למצוא את ג'ים מוריסון סולן להקת הדלתות ,לו ריד ואלביס קוסטלו . במקביל אותה שנה, שיתף לה-בון פעולה בהקלטת אחד משירי להקת "דוראן דוראן" יחד עם זמר האופרה לוצ'יאנו פבארוטי .
בשנת (http://he.wikipedia.org/wiki/2001)2001 שבו חמשת חברי הלהקה המקורית להקליט את האלבום "Astronaut" שיצא שלוש שנים מאוחר יותר. האלבום זכה להצלחה גדולה והשיב אותה אל ראשי מצעדי הפזמונים בבריטניה. בשנת (http://he.wikipedia.org/wiki/2005)2005 הופיעה הלהקה במופע לייב אייד ברומא .
לקראת סוף שנת 2007 (http://he.wikipedia.org/wiki/2007)מתכונן לה-בון יחד עם חבריו ללהקה להוציא אלבום אולפן חדש ומבטיח, הכולל שיתופי פעולה עם מוזיקאים צעירים.

קריירת סולו

לה-בון המעיט להקליט כסולן, ללא חבריו ללהקת "דוראן דוראן". במהלך השנים הקליט באופן לא סדיר שירים שהופיעו באוספים וכסינגלים.

חייו האישיים

באותה שנה, הכיר לה-בון את הדוגמנית הצעירה ממנו ב-6 שנים יסמין, ושנה לאחר מכן נישאו השניים. כיום יש לזוג שלוש בנות. במקביל פיתח לה-בון תחביב שייט ביאכטה הפרטית שלו, לה קרא Drum, ועימה השתתף בתחרויות שונות ברחבי העולם. בעקבות תאונת שייט בה היה מעורב, פרש לה-בון משייט עד לשנת 2005 .
בחרתי להעלות את החיבור היפה עם פאברוטי ז"ל
Le Bon / Pavarotti Ordinary World
http://www.youtube.com/watch?v=irqRht0Qy_8
איך פיספסתי אותו כשהיה פה בקיבוץ איך???

איל 72
04-11-2007, 23:18
אוסיף עוד אנקדוטה: הלהקה נקראת על שם דוראן דוראן, הדמות הרעה מהסרט "ברברלה" (1968), סרט פנטזיה (על גבול המדע הבדיוני) אירוטי בכיכובה של ג'ין פונדה הצעירה.

מגי כהן
04-11-2007, 23:29
28/10
Eros Ramazzotti
[en-wikipedia]Eros_Ramazzotti[/en-wikipedia]

הוא זמר ויוצר איטלקי .
מתוך ויקיפדיה בעברית:
ארוס רמזוטי נולד בפרבר ההרומאי צ'ינצ'יטה. מגיל צעיר נחשף למוסיקה ורצה להיות זמר. הוא הושפע רבות מאביו, רודולפו רמזווטי, שהקליט מספר שירים. בחטיבת הביניים ניסה להתקבל לקונסרבטוריון בעירו, אך בשל הדרישות הגבוהות והמבחנים הקשים נמצא כ"לא מתאים".
הוא התחתן עם הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה השוויצרית מישל הונציקר - היא גם אם בתו - אורורה סופי .
לאחר שנת לימודים אחת בלבד באקדמיה החליט רמזוטי לפרוש ולהתמסר למוסיקה .
ב- 1981 השתתף בתחרות כשרונות צעירים עם שיר שכתב בעצמו - "רוק 80". השתתפותו בתחרות נתנה קרקע פורייה לקשר שנוצר בינו לבין חברת התקליטים DDD - שחתמה איתו על חוזה הוצאת תקליטו הראשון. בעקבות זאת עבר למילאנו ביחד עם אחיו, מרקו, ואמו רפאלה. הסינגל הראשון שהוציא, ב- 1982 נקרא "Ad Un Amico" ("לחבר") וזכה להצלחה סבירה.
ב-1984 הגיעה פריצתו הגדולה לתודעה עם זכייתו בתחרות כשרונות צעירים בפסטיבל סן רמו (פסטיבל השירים האיטלקיים המתקיים מדי שנה בעיירת הקיט סן רמו ), עם השיר "Terra Promessa" ("ארץ מובטחת") שכתבו עבורו המוזיקאים האיטלקים רנאטו בריוסקי ואלברטו סלרנו. השיר זכה להצלחה כבירה, ואלבומו הופץ באירופה בשל הגדרת חברת התקליטים את הכשרון העולה כ"כשרון בינלאומי", למרות ששר באיטלקית . ב- 1985 שב רמזוטי להתחרות בפסטיבל סן רמו וזכה במקום השישי עם השיר "Una storia importante", ( "סיפור חשוב") שהופיע בדיסק הבכורה שלו "Cuori Agitati" ( "לבבות נפעמים"). השיר פרץ לתודעה האירופית כולה - והסינגל שלו מכר מיליוני עותקים ברחבי היבשת, מתוכם יותר ממיליון עותקים נמכרו בצרפת השכנה.
רמזוטי לא עצר, ולקח חלק בפעם השלישית ברציפות בפסטיבל סן רמו ב-1986 . הוא זכה במקום הראשון עם השיר "Adesso Tu" (: "עכשיו אתה") והוציא את אלבומו השני - "Nuovi Eroi" ("גיבורים חדשים"). אט אט החל לבסס את מעמדו כזמר לטיני מוביל בעולם כולו והחל למכור אלבומים גם בארה"ב, קנדה ואפילו ישראל . מאז השתתף בעוד עשרות פסטיבלים והוציא לא פחות מעשרה אלבומים בסך הכול. אלבומו האחרון, "Calma Apparente" ( "רוגע למראית עין"), יצא לחנויות ביום הולדתו ה-42 , ב-28 אוקטובר2005 . מיליוני העותקים שמכר לאלבום זה בעולם הצטרפו ליותר מ-35 מיליון תקליטים שמכר ב-25 שנות קריירה מפוארות שצפויות להמשיך להניב פירות עוד שנים רבות.
שירו "Un Emozione per Sempre" ( "רגש נצחי") מ- 2003 נחשב למצליח ביותר של רמזווטי עד היום, הגיע למקום הראשון במצעד האיטלקי, השוויצרי והלטיני לאותה שנה וכיכב במקומות גבוהים גם במקומות אחרים באירופה.
סגנונו המוזיקלי של ארוס רמזוטי מגוון להפליא, וכולל סוגי מוסיקה רבים, החל מבלאדות נעימות וכלה בקטעי רוק עוצמתיים. כל אלבום הוא מקליט פעמיים - באיטלקית ובספרדית , ולכן זוכה לפופולריות הולכת וגוברת בבספרד ובמדינות אמריקה הלטינית , במיוחד בארגנטינה ובמקסיקו .
לאורך השנים שיריו ואלבומיו הגיעו למצעדי הפזמונים באוסטריה, גרמניה, צרפת, שווייץ, הולנד ומדינות סקנדינביה .
בחרתי להעלות את השיר Cuori Agitati אמנם קטע קצר אבל גם אני נפלתי שדודה מאלבומו הראשון משנת 1985 .
Eros Ramazzotti - Cuori Agitati
http://www.youtube.com/watch?v=ooKYsFAaVRY

מגי כהן
04-11-2007, 23:47
30/10
Grace Slick
[EN-WIKIPEDIA]Grace_Slick[/EN-WIKIPEDIA]

זמרת ופזמונאית אמריקנית, מוכרת כסולנית של להקת הרוק ג'פרסון איירפליין, ג'פרסון סטארשיפ וסטארשיפ, וגם הקליטה כמה פרוייקטי סולו, היא כבר שלושה עשורים פעילוה משנות השישים ועד אמצע שנות התשעים.

על ג'פרסון איירפליין (מאת מומה)
בסוף שנות ה-60 הייתה ג'פרסון איירפליין אחת הלהקות המצליחות ביותר בזירת הרוק הפסיכדלי של סן-פרנסיסקו, והראשונה שהצליחה לפרוץ מאותה זירה מחתרתית ולהגיע לקהל רחב יחסית. עד היום נתפסים להיטיה של ג'פרסון איירפליין כסמלים מובהקים לאחת התקופות ההזויות ביותר בהיסטוריה של האומה האמריקאית. גלגולים שונים של הלהקה המשיכו לפעול גם בשנות ה-70 וה-80 תחילה כג'פרסון סטארשיפ, ואחר-כך כסטארשיפ; אבל במשך הזמן התנתקה הלהקה לחלוטין מהמקורות ההיפיים והפסיכדליים שלה, והפכה בהדרגה ללהקת פופ שגרתית של אמצע-הדרך.
ג'פרסון איירפליין הוקמה ב-1965 על ידי הזמר מרטי באלין, הגיטריסטים פול קנטנר ויורמה קאוקונן, הסולנית סיין אנדרסון, הבסיסט ג'ק קסיידי, והמתופף סקיפ ספנס. בתחילת דרכה הופיעה הלהקה במועדוני הרוק של סן-פרנסיסקו, וב- 1966 חתמה על חוזה עם חברת התקליטים RCA. אלבום הבכורה של הלהקה, Jefferson Airplane Takes Off, יצא באותה השנה, ומיד עם צאתו עזבו את הלהקה אנדרסון וספנס (שהקים את ההרכב הפסיכדלי מובי גרייפ). את מקומו של ספנס תפס המתופף ספנסר דריידן, ואילו את אנדרסון החליפה גרייס סליק, לשעבר סולנית הגרייט סוסייטי, להקת רוק נוספת מסן-פרנסיסקו. בהרכב זה הקליטה הלהקה את אלבומה הקלאסי Surrealistic Pillow, שיצא בדיוק לפני "קיץ האהבה" של 1967, ושיותר מכל אלבום רוק אמריקאי אחר הגדיר את הצליל הפסיכדלי של אותה שנה. השם בא מג'רי גרסייה, סולן הגרייטפול דד, שכנם לאזור הייט-אשברי בסן-פרנסיסקו, שאמר שהאלבום נשמע לו "סוריאליסטי כמו כרית". האלבום הגיע למקום השלישי במצעד האמריקאי, וכלל את הלהיטים “White Rabbit” ו-“Somebody To Love”, שני שירים שבוצעו במקור על ידי הגרייט סוסייטי והובאו לאיירפליין על ידי סליק. אלבומה הבא והניסיוני יותר של הלהקה, After Bathing at Baxter’s, יצא בסוף 1967, אבל לא הצליח כמו קודמו. לעומתו, הגיעו Crown of Creation ו-Volunteers לזהב, ובקיץ 1969 הופיעה הלהקה בפסטיבלי "וודסטוק" ו"אלטמונט", שהותירו חותם על דור הפרחים, כל אחד בדרכו.
ב-1970, עם פרישתו של דריידן, החלה ההתפוררות ההדרגתית של ההרכב הקלאסי של הלהקה. דריידן הוחלף על ידי המתופף ג'ואי קובינגטון, ובהמשך השנה צורף להרכב גם הכנר הקשיש "פאפא" ג'ון קריץ'. באותה שנה הרתה סליק לקנטנר, ושאר חברי-הלהקה נאלצו להתמקד בפרוייקטים מוסיקליים צדדיים. קסיידי וקאוקונן הקימו את הרכב הפולק-בלוז הוט טונה, ואילו קנטנר הקליט עם כמה חברים טובים, ביניהם ג'רי גרסיה, את האלבום Blows Against the Empire (תחת השם פול קנטנר וג'פרסון סטארשיפ).
בתחילת 1971 פרש אלין מהלהקה. הוא הוחלף רק שנה לאחר מכן על ידי הזמר דייוויד פרייברג, לשעבר מההרכב הפסיכדלי קוויקסילבר מסנג'ר סרוויס. ב-1971 הוציאו ארפליין את Bark, ואילו סליק וקנטנר הוציאו לבדם את האלבום Sunfighter. קובינגטון הוחלף בתחילת 1972 על ידי המתופף ג'ון בארבאטה, ובהרכב זה הוציאה הלהקה את האלבום המצליח Long John Silver, שהיה גם אלבום האולפן האחרון של ג'פרסון ארפליין בגלגולה הקלאסי. בסוף 1972, כשפרשו קסיידי וקאוקונן מהלהקה, החליפו קנטנר וסליק את שם ההרכב לג'פרסון סטארשיפ.
בסוף 1974 הוציאו ג'פרסון סטארשיפ את אלבום הבכורה המצליח Dragon Fly, בהרכב שכלל בנוסף לקנטנר, סליק, קריץ', בארבאטה ופרייברג גם את הגיטריסטים קרייג צ'קוויקו ופיטר קאוקונן (אחיו של יורמה). שנה לאחר מכן חזר באלין להרכב, והלהקה הוציאה את Red Octopus, אלבומה המצליח ביותר עד אז, שהגיע לפלטינה וכלל את הלהיט “Miracles”. ג'פרסון סטארשיפ המשיכו להוציא אלבומים מצליחים לאורך שנות ה-70, אבל הפכו בהדרגה ללהקת רוק אצטדיונים שגרתית ונדושה, שלא נותר כל קשר בינה לבין ההרכב הפסיכדלי הנועז של שנות ה-60. חברי-הלהקה התחלפו בקצב מסחרר, וב-1984, אחרי שגם קנטנר – האחרון מבין חברי ההרכב המקורי – עזב את ההרכב, קוצץ שם הלהקה לסטארשיפ, והלהקה התכוננה לגל השני של ההצלחה: בזכות להיטים כמו “We Built This City” מ-1985 ו-“Nothing’s Gonna Stop Us Now” מ-1987 הפך סטארשיפ לאחד ההרכבים המצליחים של אמצע שנות ה-80, אבל לקראת סוף העשור, עם פרישתה של סליק מהלהקה, התפורר גם הרכב זה. ב-1989 החליטו קנטנר, סליק, באלין, קסיידי וקאוקונן לאחד את ההרכב המקורי של ג'פרסון איירפליין, והוציאו את האלבום המצליח יחסית Jefferson Airplane. אלבום נוסף בהופעה, Deep Space/Virgin Sky, הוקלט באמצע שנות ה-90 על ידי קנטנר, קסיידי ובאלין, וכלל שירים חדשים לצד ביצועים מחודשים לכמה מהשירים הקלאסיים של ג'פרסון איירפליין וג'פרסון סטארשיפ.
בחרתי להעלות את השיר Wrecking Ball מתוך אלבום סולו שהוציאה בשנת 1981
http://www.youtube.com/watch?v=IpNX67EgD5U

מגי כהן
08-11-2007, 00:27
1/11
Salvatore Adamo
http://img337.imageshack.us/img337/7017/adamogy1.jpg
סלבטורה אדמו הוא אחד מהזמרים / מוסיקאים הצרפתיים/ בלגיים ממוצא איטלקי , המצליחים ביותר ברחבי העולם. תקליטיו נמכרו ב- 90 מליון עותקים ביפן, דרום אמריקה ואירופה
נולד בסיציליה וכשהיה בן שבע הוריו היגרו לבלגיה בשל עבודת כריה של אביו. בשנות החמישים כבר אדמו הצעיר החל להתבלט עם קולו המיוחד ואהבתו לשירה, התחרה ברדיו לוקסמבורג בתחרות לכשרונות צעירים עם שיר מקורי שלו , וזוכה, דבר שהביא אותו להוציא סינגל שלא הצליח כל כך, אולם אביו שראה בו פוטנציאל אדיר החליט לא להרפות ונסע איתו לפריס שם הוא הקליט עוד ארבעה סינגלים עדיין ללא שום הצלחה, אך בשנת 1963 הקליט את השיר "בלעדייך מאמי" שכבר היה להצלחה אדירה, משם כבר חייו השתנו לחלוטין הוציא את הלהיטים כמו "השלג יורד" ועוד, הוא מופיע ברחבי בלגיה ובאולימפיה בפריס, בשנת 1965 הוא כבר אליל נוער, ולא רק...היה חביב על כולם בגלל דמותו השקטה הנעימה והמלודיות המתקתקות שהיה שר עם קול נעים , אבל ההצלחה האדירה שלו באה יותר מכיוון יפן, שם סגדו לו כמו שרק סוגדים לאלילים, עד היום הוא הזמר המערבי המוערך ביותר מכל הזמנים. בפרוץ מלחמת ששת הימים כתב את השיר "אינשאללה" שיש בו מסר לדו קיום ומשאלה לשלום, בכלל אדמו במהלך הקריירה שלו הוא תמיד היה מעורב במה שהתרחש בעולם ואף היה כותב על זה ושר על זה.
בשנות השבעים הוא כבר עוסק בהפקת תקליטים לזמרים /יוצרים כמו ג'ילבר מונטנייה המקסים
בשנות השמונים הוא ממשיך למלא אולמות עד אפס מקום ושר את הרפרטואר שלו ומשגע את היפנים הדרום אמריקאים והאירופאים אך בשנת 1984 עובר התקף לב, דבר שהכריח אותו להוריד מהקצב, בסוף שנות השמונים תחילת שנות התשעים יוצאים אוספי שירים שלו משנות השישים והשבעים.
1992 יוצא לו אלבום חדש .
בשנות התשעים מתמנה לשגריר של יוניצף וגם עושה פרוייקטים מוסיקלים עם זמרים ידועים של התקופה בצרפת, בשנת 1999 הוא חוגג את מכירת ה-90 מיליון אלבומים.
בשנות האלפיים הוציא עוד שלושה אלבומים ושני אלבומים בהופעה חיה, האלבום החדש האחרון שלו La part de l'ange יצא לא מזמן -
להלן אני מעלה את השיר האהוב עלי ביותר שלו
LA NUIT - הלילה
http://www.youtube.com/watch?v=BJCxVLH5yIo
איך בא לי לרקוד .........

מגי כהן
08-11-2007, 23:41
2/11
Keith Emerson
[EN-WIKIPEDIA]Keith_Emerson[/EN-WIKIPEDIA]
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cd/Keith_Emerson_%281980s%29.jpg (http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/c/cd/Keith_Emerson_%281980s%29.jpg)
קית' אמרסון הוא נגן קלידים ומוזיקאי יוצר בריטי , מייסד להקת
אמרסון, לייק ופאלמר (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F%2C_%D7%9C%D7% 99%D7%99%D7%A7_%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A 8) (ELP).
מאמר מתוך ויקיפדיה בעברית:
עד להקמת ELP
קית' אמרסון נולד בצפון אנגליה לשני מוזיקאים חובבים מהמעמד הבינוני. בגיל שמונה החל ללמוד לנגן על פסנתר אצל מורים פרטיים למוסיקה קלאסית , ונחשף גם למוזיקת ג'אז אשר הייתה פופולרית באותם ימים. כבר בגיל 10 החל להתגלות כשרונו המוזיקלי.
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, ובמקביל ללימודיו במכללה, צדה את אוזנו של אמרסון מוזיקת הג'אז, ובגיל 20 הקים את "שלישיית קית' אמרסון", שהופיעה בעיקר במועדונים ובפאבים.
בשלב זה קנה אמרסון אורגן האמונד לאחר שהתרשם מביצועיו של הקלידן ג'מי סמית' (הענק) באורגן מסוג זה. בנקודה זאת עבר אמרסון דרך מספר הרכבים שונים, בעיקר הרכבי בלוזה , ולבסוף הקים בסוף שנות השישים את להקת דה נייס , אליה צרף מספר נגנים נוספים.
להקת דה נייס הוציאה מספר אלבומים וזכתה להצלחה רבה. אמרסון היה מנהיגה הכריזמטי, ומשך אליו מעריצים רבים. בשנת 1970 עזב אמרסון את הלהקה שהתפרקה בעקבות כך.
אמרסון פגש את גרג לייק (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%92_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A7) (אליו נגיע בעוד כמה ימים) , הבסיסט של להקת קינג קרימזון (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9E% D7%96%D7%95%D7%9F), בהופעה של הלהקה בסן פרנסיסקו , והשניים החליטו לעבוד יחד. הם אף שקלו לצרף את הגיטריסט ג'ימי הנדריקס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7% A8%D7%99%D7%A7%D7%A1)להרכב החדש זמן קצר לפני מותו של הנדריקס.
לאחר שבחנו מספר מתופפים להרכב החדש, החליטו אמרסון ולייק לצרף את קרל פאלמר , וכך עוצב הרכב הלהקה -אמרסון, לייק ופאלמר (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F%2C_%D7%9C%D7% 99%D7%99%D7%A7_%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A 8).

בלהקת ELP


עד לשיא

אמרסון ולהקת ה-ELP החלו להופיע בשנת 1970, ומיד בתחילת דרכם שלבו רוק עם מוסיקה קלאסית , והכינו עיבודים ליצירות קלאסיות שונות.
כבר באלבום הבכורה של הלהקה השתמש אמרסון בסינטיסייזר מסוג "מוג ", אותו המציא ד"ר רוברט מוג , וזאת למרות שהתקשה בתחילה להפעיל את הכלי החדש והמורכב הזה.
במשך כארבע שנים הוציאה הלהקה מספר רב של אלבומים, וזכתה לקהל מעריצים רחב ואוהד. אך בסוף 1974 הפסיקה הלהקה לעבוד באינטנסיביות יחד. אמרסון נקלע למשבר נפשי לאחר שפרצה דלקה בביתו ורכוש יקר נשרף, והוא החל להתמכר לאלכוהול ולסמים , אך בעזרת חבריו הצליח להשתקם.
למרות המשברים הוציאה הלהקה מספר אלבומים, אך מסוף שנות ה-70, ובמשך 12 שנים, חדלו אמרסון והלהקה ליצור ולהופיע יחד.

לאחר השיא

לאחר שחיבר כמה פסקולים לסרטים, נעלם אמרסון מתודעת הציבור בבשנות השמונים המוקדמות.
בשנות התשעים התאחדה הלהקה שוב והוציאה שני אלבומים חדשים.
אלא שאז התגלתה בעיה רפואית באצבעות ידו שחייבה ניתוח, וכושר נגינתו נפגם לתקופת מה. בנוסף, עבר אמרסון תהליך גירושין קשה שגרם לו למשבר נפשי נוסף, שהחזיר אותו שוב להתמכרות לאלכוהול, ואף לטיפולים פסיכותרפים .
אמרסון ולהקתו קיימו מספר רב של סיבובי הופעות במשך השנים, ובשנת 2005 אף תכנן להופיע בישראל, אך נאלץ לבטל את תוכניותיו עקב בעיות בריאות.

ייחודו וסגנונו כיוצר וכקלידן


סגנון הלחנה ועיבודים

כמלחין וכיוצר, ידוע אמרסון בשילוביו הגסים בין מוסיקה קלאסית רוק וג'אז . שילוביו המוזיקליים היו בוטים, יצריים ופרועים - יותר מאשר של מלחינים בלהקות רוק מתקדם אחרות, מה שגרם ללהקתו להחשב כלהקה המושמצת ביותר ברוק המתקדם. רבים התנגדו לה, אך רבים אחרים ראו בה פריצת דרך מוזיקלית ומילאו את אולמות המופעים של הלהקה.
אמרסון יצר עיבודים רבים ליצירות של מלחינים קלאסיים כמו באך, ברטוק, מוסורגסקי , ואחרים, אותם עיבד לביצועים אלקטרונים של רוק סוער.
סגנון זה הכעיס הן את כוכבי הרוק האחרים והן את היוצרים הקלאסים. כוכבי הרוק כעסו על יומרנותו בשימוש במוזיקה הקלאסית, תוך שהוא "מערבב" אותה במוזיקה צעירה ומרדנית. היוצרים הקלאסיים כעסו על השימוש הוולגרי, לטעמם, שהוא עושה במיטב היצירות הקלאסיות, ומוריד אותן ל"זנות" בפני "קהל של פראי אדם".
אך אמרסון לא ויתר, כמובן, על סגנונו האישי הייחודי בלחניו ובעיבודיו, מה שקנה לו וללהקתו קהל מעריצים רחב ונלהב.

סגנונו כאיש במה וכקלידן

אמרסון הוא איש במה פרוע, כריזמטי ויחיד במינו. הוא נהג ללבוש בהופעותיו לבוש נוצץ, כשהוא עומד ומנגן על שתי מקלדות בו זמנית, ועובר כאחוז תזזית בין הסינתיסייזרים, אורגני האמונד, ופסנתרי הכנף למיניהם.
כבר בלהקת דה נייס נהג אמרסון להשתמש בגימיקים אלימים , כמו: תקיעת סכינים במקלדת על מנת להחזיק את הקלידים בצליל קבוע, כשבאותו זמן הוא רץ לנגן במקלדות אחרות. מהר מאוד התפתח מנהג זה לנטייה כללית שלו "להתעלל" בכלי הנגינה בהם ניגן במהלך הופעותיו. הגימיקים הללו, שתאמו את נפשו האישית והמוזיקלית הסוערת, עוררו גם את הקהל.
אמרסון הסביר שרק באמצעות ההתנהגות האלימה הזאת על הבמה, הוא מצליח להרגע כאשר הוא יורד ממנה.
בהופעותיו בלהקת ELP, התפרע אמרסון אף יותר: כדרך קבע היה מצית זיקוקים (חחח איזה מאדרוב )במהלך הופעותיו, ולעתים אף ניגן על הפסנתר כאשר הפסנתר מהופך באוויר יחד איתו, ונטייתו "להתעלל" בכלי הנגינה שבהם ניגן אף גברה.
יחד עם קלידנים אחרים בני זמננו, כמו ריצ'רד רייט מלהקת פינק פלויד וריק וייקמן מלהקת יס, נחשב אמרסון בצמרת הקלידנים של עידן הרוק המתקדם .
קבלו את הגאון בהופעה משנת 1974 (לא לבעלי "פיוז" קצר:tongue:)
http://www.youtube.com/watch?v=ElaNJcLo5rU

מגי כהן
09-11-2007, 00:06
עוד 2/11
Bruce Welch
[en-wikipedia]Bruce_Welch[/en-wikipedia]
http://images.chatshow.net/celebs/bruceWelch/bruce2.jpg
זמר/פזמונאי/גיטריסט בריטי, מוכר כאחד מלהקת הצלליות (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA).

ברוס גדל אצל דודתו, ולמד לנגן על גיטרה מגיל עשר, כשהיה בן 14, הקים להקה כשאיתו היה לא אחר מאשר האנק מרווין שיותר מאוחר יצרף האנק את ברוס לצלליות, בשנת 1958 נסעו ללונדון להשתתף בתחרות כשרונות צעירים, אמנם הם לא זכו אבל באותה שנה הם הצטרפו להרכב הדריפטרס (של קליף ריצ'רד), ברוס הפיק לקליף הרבה אלבומים ואף כתב שירים לאוליביה ניוטון ג'ון, הוציא סינגל בשם PLEASE MR PLEASE שלא הצליח בביצוע שלו אך כן הצליח בביצועים אחרים.
ברוס תרם לצלליות כמה להיטים ואף לקליף ריצ'רד.
הוא עדיין מנגן ואף הקים הרכב בשם the Moonlight Shadows... איך לא???
קבלו את ברוס ואת האנק הצמד חמד שתמיד ביחד בשיר מדליק
It'll Be Me Babe ברוס זה שעושה את הקולות הגבוהים...
http://www.youtube.com/watch?v=UbIp2dksHnc
וקבלו גם את השיר PLEASE MR PLEASE שלו בביצוע אוליביה ניוטון ג'ון
http://www.youtube.com/watch?v=bUiGJ2VQsTA

מגי כהן
10-11-2007, 19:00
3/11
Brian Poole and the Tremoloes
[EN-WIKIPEDIA]The_Tremeloes[/EN-WIKIPEDIA]

מאמר ויקיפדיה עברית
בריאן פול והטרמלוס Brian Poole and the Tremeloes להקת רוק בריטית מהעיירה דגנהאם מתחילת שנות השישים .
הלהקה הוקמה בשנת 1959 על ידי בריאן פול, אלן בלייקלי ואלן הווארד. בראשית דרכם הושפעו חברי הלהקה משיריו של באדי הולי . בדצמבר 1961 עברה הלהקה אודישן בחברת Decca. נציג של החברה, מייק סמית, קיבל אפשרות להעניק חוזה הקלטה לאחת משתי להקות - בריאן פול והטרמלוס או הביטלס . בחירתו נחשבת לפלופ הגדול ביותר בהיסטוריה של הפופ . לאחר ארבעה סינגלים שלא נכנסו למצעד, הקליטה הלהקה באוגוסט 1963 את הלהיט Twist and shout של הטופ-נוטס והאחים אייזלי, והביצוע שלהם הגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי, הגם שהביצוע המפורסם ביותר הוא של הביטלס מאלבומם הראשון. הלהיט הבא שלהם Do you love me של הקונטורס הגיע לפסגת המצעד. להיטים מצליחים נוספים היו Candy man של רוי אורביסון ו-Someone someone של הקריקטס, אך בהמשך לא הצליחו בריאן פול והטרמלוס לשחזר את הצלחתם. בינואר 1966 החליט בריאן פול לעזוב את הלהקה ולפתוח בקריירה סולו שלא המריאה. חבריו ללהקה המשיכו תחת השם הטרמלוס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A1) ותוך שנה הפכו ללהקת צמרת בבריטניה.
הטרמלוס
אלן בלייקלי, דייב מונדן וריקי וסטווד היו חברים בלהקת בריאן פול והטרמלוס (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9F_%D7%A4%D7%95%D7%9C_ %D7%95%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%A1). בינואר 1966 פרש הסולן בריאן פול מהלהקה לטובת קריירת סולו. שלושת נגני הלהקה, אליהם הצטרף לן הוקס שהחליף את מיק קלארק, המשיכו כלהקת הטרמלוס. הפתיחה לא בישרה טובות. להיטם הראשון Blessed של פול סיימון נכשל וגם להיטם השני Good day sunshine של הביטלס לא נכנס למצעד הבריטי, אבל הגיע לפסגת המצעד של גלי-צהל בישראל והפך את הטרמלוס ללהקה היחידה אי-פעם שהפופולריות שלה בישראל התחרתה בזו של הביטלס .
הלהיט השלישי של הטרמלוס Here comes my baby של קט סטיבנס הגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי והלהיט הבא Silence is golden של ארבע העונות כבש את הפסגה. לאחר שתי הצלחות נוספות עם Suddenly you love me ו-My little lady, הקליטו הטרמלוס את I’m gonna try לפי לחן איטלקי, אבל החליטו להוציא בבריטניה את I shall be released של בוב דילן שלא הצליח במיוחד. I’m gonna try נכנס למצעד בישראל והגיע למקום הראשון, ואילו בבריטניה הוציאו מתבודדי הרמן את Something’s happening לפי אותו לחן והגיעו למקום השישי. בשנים הבאות הצליחו הטרמלוס פעמיים נוספות עם Call me Number one ועם Me and my life והחל משנת 1972 לא הצליחו יותר להיכנס למצעד.
אני מעלה קליפ עם בריאן פול שהיה בטרמלוס
The Brian Poole & The Tremeloes -Candy man
http://www.youtube.com/watch?v=1wzpfQzK1lc

מגי כהן
10-11-2007, 21:19
4/11
Scherrie Payne
[EN-WIKIPEDIA]Scherrie_Payne[/EN-WIKIPEDIA]

זמרת אפרו/ אמריקאית, אחותה הצעירה של הזמרת/שחקנית FRIDA PAYNE מוכרת כאחת מזמרות בשלישיית The_Supremes (http://en.wikipedia.org/wiki/The_Supremes) כשהצטרפה אליהם משנת 1973 עד 1977 בעקבות עזיבתה של ג'ין טרל JEAN TERRELL , כשאיתה שני הזמרות המקוריות מההרכב מרי וילסון ו-Cindy Birdsong שהוחלפה אחר כך על ידי SUSAYE GREENE
לפני הצטרפותה לסופרימס, היתה זמרת המובילה בהרכב בשם The Glass House , שהביאו להיט בשנת 1969 Crumbs Off The Table, ההרכב הנ"ל הוציאו שני אלבומים ותשעה סינגלים.
כשהצטרפה לסופרימס החדשים (ללא דיאנה רוס שכבר כיכבה בקריירת סולו) בלטה בקולה הגבוה ועל כן היא הפכה לזמרת המובילה . הן תרמו כמה להיטים לתקופת הדיסקו של שנות השבעים כמו :
Gonna Let My Heart Do The Walking
You're My Driving Wheel
Let Yourself Go
Love I Never Knew You Could Feel So Good
בשנת 1977 מרי וילסון החליטה לעזוב ויחד עם שרי וסוזיי הצטרפה זמרת חדשה ג'ויס וילסון, אך כאשר מרי רצתה לחזור, שרי וסוזיי עזבו את הסופרימס והוציאו אלבום תחת שמן "שרי וסוזיי" Scherrie and Susaye. בשנות השמונים שרי שוב התאחדה למעין הרכב Former Ladies Of The Supremes ובמהלך שנות התשעים ותחילת המילניום הופיעה גם לצידה של דיאנה רוס בהופעות.
שרי הוציאה להיט דאנס בשנת 1982 One Night Only שאף שובץ בפס קול הסרט Dreamgirls.
בשנת 1986 הוציאה אלבום סולו שכללו כמה דואטים יפים עם פיליפ אינגרהם וכמה שנים אחר כך הוציאה עוד שני סינגלים ועוד שתי גירסאות לשתי שירים שמוכרים על ידי דיאנה רוס.
להלן להיט הדאנס שלה משנת 1982 SCHERRIE PAYNE - ONE NIGHT ONLY
שימו לב לקול החזק אין ספק שהיא בלטה בסופרימס, השיר מוצג על רקע מצגת של זמרי דאנס של שנות השמונים או כפי שקראו לסגנון הזה HIGH ENERGY
http://www.youtube.com/watch?v=-fU9IiZnHSk

Morany
12-11-2007, 16:41
19.11
הזמרת הישראלית עפרה חזה גם נולדה במזל עקרב, והיא הייתה הזמרת הבין לאומית שלנו שנתנה לנו הרבה כבוד עד היום.

http://img225.imageshack.us/img225/4788/510767wk8.jpg

מגי כהן
12-11-2007, 23:02
תודה מורני על העדכון המסעיר :biggrin:אבל חכי חביבתי אני רק בתאריך 4/11 , כמו שאומרים אצלנו "שואייה שואייה" :blink:נראה לך שאני אפסח עליה???:ohmy:

שמעון
12-11-2007, 23:17
מגי אין כמוך
שיחקת אותה עם ארוס :clap:

מגי כהן
14-11-2007, 22:43
5/11 לחדי האבחנה שביניכם רציתי לבקש מכם לרשום לי מה המשותף בין שני האמנים שאציין בתאריך הזה (האמת לפעמים זה מדהים)
Joe Dassin
[EN-WIKIPEDIA]Joe_Dassin[/EN-WIKIPEDIA]

Joseph Ira Dassin נולד בניו-יורק. אביו ג'ולס דאסן, במאי סרטי פילם נואר, נאלץ לעזוב את ארה"ב לאירופה כקורבן המדיניות האנטי קומוניסטית של מקארתי.
דאסן שלמד באירופה בשוויץ, עוד יחזור לארה"ב ללמוד במישיגן לפני שיחזור שוב לאירופה - לצרפת, שם במהלך עבודתו בתחנת רדיו- הוא מקבל הצעה מחברת תקליטים. השירים שהוא מקליט הופכים ללהיטים לא רק בצרפת אלא גם ביוון, ישראל, איטליה וספרד. הוא השאיר אחרי מותו ב-1980 מהתקף לב בגיל 42 (בעת חופשה בטהיטי) מצבור של להיטי פופ צרפתיים מ-קיץ אינדיאני, A TOI , דרך שאנז אליזה ו-SALUT LES AMOUREUX , גם כיום כמו אז, דאסן נתפס כנעים זמירות רומנטי.
בחרתי להעלות את SALUT LES AMOUREUX שמוכר אצלנו כשלום לך ארץ נהדרת...
http://www.youtube.com/watch?v=mBAr8PcIvY0
וגם...
Art Garfunkel
[EN-WIKIPEDIA]Art_Garfunkel[/EN-WIKIPEDIA]

Arthur Ira Garfunkel נולד ברובע קווינס שבניו יורק בן למשפחה יהודית ממוצא רומני ( הוטי ???:biggrin:) זמר/ פזמונאי ושחקן, הוא פוגש בשנת 1956 את השותף שלו לשירה פול סיימון בשנתם האחרונה בבית הספר פורסט הילס .
בשנה זו החלו סיימון וגרפונקל לנגן יחד כצמד בשם טום וג'רי עם פול סיימון כ"ג'רי לנדיס" וגרפונקל כ"טום גרף" (Graph), שם שנבחר בשל מנהגו של גרפונקל לעקוב אחר גרף הלהיטים במצעדי הפזמונים. ב-1957 , לאחר שסיימו את לימודיהם בבית הספר, החלו סיימון וגרפונקל לכתוב שירים משלהם בסגנון הרוקנרול של האחים אברלי (Everly Brothers). סיימון כתב את המילים והלחנים למרבית שיריהם, וגרפונקל היה הזמר המוביל בביצועם. יחד הם הצליחו להשיג הרמוניה קולית ושיתוף פעולה מוזיקלי שהובילו שנים אחר־כך למיצובם כאחד מהצמדים המוזיקליים המצליחים ביותר.
לביוגרפיה המלאה של הצמד כאן (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%92% D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%9C).
הצמד הנ"ל ידע הרבה פרידות ולא מעט איחודים אך בין לבין גרפונקל הוציא כמה אלבומי סולו , גרפונקל, מאידך, חילק את זמנו בין עולם המוזיקה והמשחק בסרטים. השתתף בסרטו של מייק ניקולס מלכוד 22 (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%93_22) וב-1970 זכה להצלחה עם "עיניים בהירות" BRIGHT EYES, שיר שלימים גם נכלל בפסקול הסרט גבעת ווטרשיפ (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%98%D7%A8% D7%A9%D7%99%D7%A4). הוא הקליט גם גרסה אקוסטית ל"יש לי עיניים רק בשבילך", שיר ישן של הארי וורן מ- 1934 , שזכה גם לביצוע מצליח של הפלמינגוס בשנות הששים. זכור במיוחד אלבומו מ-1978 "סימן מים" (Watermark) בו רוב השירים נכתבו על ידי ג'ימי ווב , מלחין אמריקני ידוע. ואולם, בשל התמקדותו בשירה ולא בכתיבה ובהלחנה, הייתה הצלחתו של גרפונקל הייתה קטנה יחסית לזו של סיימון לאורך השנים בהם היו בנפרד.
בשנת 1981 התאחד שוב עם סיימון לאחר שהאלבום שלו Scissors Cut נכשל במכירות . בשנת 1988 ובשנת 1993 הוציא עוד אלבומים, בשנת 1996 הוא עושה מופע מצליח שגם אותו הוציא על תקליט, הוא שר שיר הנושא מסדרת טלויזה גשר ברוקלין ועוד שיר לסדרת אנימציה, בשנת 2003 מוציא אלבום שזכה לשבחים בשם Everything Waits to Be Noticed כשבאלבום הזה הוא כותב את השירים.
איחוד נוסף נרשם ב- 23 בפברואר 2003 , כאשר הצמד שב להופיע יחד בציבור לראשונה מאז 1993 וביצע את "צליל השקט" במופע הפתיחה של טקס פרסי הגראמי אותה שנה. לפני ההופעה הוענק לצמד פרס על מפעל חיים (Grammy Lifetime Achievement Award), שנועד לציין את תרומתם הרבה לעולם המוזיקה במשך יותר מ-40 שנה מאז החלו את פעילותם.
הופעתם זו בטקס הגראמי חוללה כנראה הפשרה מסוימת ביחסים המנוכרים ביניהם. זמן קצר לאחר מכן, השיקו סיימון וגרפונקל מופע איחוד שנמשך חודשיים ברחבי ארצות הברית (ובטורונטו, קנדה ), החל מה- 16 באוקטוברועד ה-21 בדצמבר 2003 . השם שניתן לסיבוב ההופעות היה "חברים ותיקים" (Old Friends – כשם אחד משיריהם מהתקליט "מחזיקי ספרים"). סיבוב זה היה הראשון זה 20 שנה, וכלל 40 קונצרטים ב-28 ערים. בין היתר שילב הצמד בהופעותיו כאורחים את האחים אוורלי, מהם הושפעו בצעירותם.
ההצלחה הגדולה של סיבוב ההופעות הובילה להדרן במהלך יוני ויולי 2004 , עם יותר מ-25 קונצרטים נוספים, בארצות הברית וגם באירופה. ביולי 2004 הם סיימו את סיבוב ההופעות במופע חינם מרשים ב קולוסיאום של רומא לפני קהל. לפי הדיווחים של כלי ההתקשורת , הקהל במופע היה גדול יותר מהופעתם המפורסמת בסנטרל פארק, שמשכה כחצי מיליון איש. באותו זמן אף נעצר על אחזקת "גראס" וגם ב-2005 . בינואר 2007 הוציא עוד אלבום על ידי חברת התקליטים רינו!!!
להלן השיר עינים בהירות (לא מצאתי קליפ נורמלי שהוא מופיע אבל מה שאני מצאתי כל כך יפה)
http://www.youtube.com/watch?v=MODq81_cDKI:flowers: הלכתי למקרר לקחת שוקולד...

מגי כהן
14-11-2007, 23:00
עוד 5/11
Bryan Adams
[EN-WIKIPEDIA]Bryan_Adams[/EN-WIKIPEDIA]

בריאן אדמס היה אחד מכוכבי הרוק הגדולים שצמחו בשנות ה-80. הוא נחשב לאמן רוק אמצע הדרך, עם שירים במבנה רוק קלאסי, אבל ההצלחה המסחרית שלו, שהתבטאה בשרשרת אלבומי פלטינה ולהיטי עשירייה ראשונה בארה"ב ובאירופה לאורך שנות ה-80 וה-90, עומדת בניגוד גמור לפשטות המוסיקלית שלו. עד תקופה מאוחרת יחסית בקריירה שלו, נחשב אדמס לכוכב הרוק האלמוני הגדול ביותר. עד כדי כך אלמוני, שאפילו מעריציו לא תמיד זיהו אותו ברכבת התחתית בדרך להופעותיו. אדמס ניחן ביכולת כתיבה ובקול צרוד, מהסוג שאפיין את ברוס ספרינגסטין. אבל אדמס השאיר לספרינסטין את החדשנות המוסיקלית, את האמירה החברתית ואת החספוס, והעדיף להעביר מסרים רומנטיים בלחנים קליטים.
בריאן אדמס נולד בקנדה למשפחה דיפלומטית. ילדותו כללה שהייה במדינות רבות, ובכללם גם בישראל. את נערותו העביר בוונקובר, שם שימש בגיל 17 כסולן של להקה שנקראה סוויני טוד, להקת גלאם רוק מקומית. את הקריירה המוסיקלית הרצינית שלו החל אדמס ככותב פזמונים להרכבי רוק קנדיים. שותפו לכתיבה היה ג'ים וואלנס, מתופף לשעבר בלהקת Prism, אותו פגש אדמס ב- 1977. בין השאר, כתב הצמד שירים לבוני טיילר ול- Kiss. אבל אדמס לא הסתפק בכתיבה.
ב- 1980 הוא הוחתם בחברת A&M, ובסוף אותה שנה הוציא את אלבומו הראשון, הנושא את שמו. האלבום לא זכה להגיע למקום כלשהו במצעד המכירות. יתר על כן, הסינגל הראשון שהוציא אדמס היה שיר פופ בשם "Let Me Take You Dancing", שלא הצליח מעולם. השיר הביך את אדמס כל כך, עד שהוא בחר לא לכלול אותו באלבומו הראשון, וגנז את עותקיו הנותרים. רק אלבומו השני, You Want It, You Got It, הצליח להגיע למצעד המכירות האמריקאי. ההצלחה הגיעה לאט ובזהירות, עם התקדמות קטנה בכל שלב. האלבום השלישי של אדמס כבר נכנס לעשירייה הראשונה במצעד המכירות, עם הלהיט הראשון שהביא את בריאן אדמס לתודעת הקהל "Straight From The Heart" מ-1983.
"Run To You", שירו של אדמס מסוף 84' החזיר אותו למצעד האמריקאי, והיה גם הלהיט הבריטי הראשון שלו (מקום 11). Reckless, האלבום שבו נכלל להיט זה ועוד כמה מלהיטיו הגדולים של אדמס (בהם "קיץ 69'"), נמכר בלמעלה מחמישה מיליון עותקים בארה"ב, והזניק את אדמס למעמד של כוכב. האלבום הכיל גם את "It's Only Love", הדואט המפורסם עם טינה טרנר. הקליפ המשותף של שניהם, שבוצע בהופעה חיה, הדגיש את איכויותיו של אדמס כאמן מופיע. גם הופעתו של אדמס ב"לייב אייד" ב- 1985, מופע צדקה דו יבשתי ענק שאורגן על-ידי בוב גלדוף למען הרעבים באתיופיה, היתה מדהימה במושגים של אנרגיה בימתית.
הצלחותיו הגדולות ביותר של בריאן אדמס בשנות ה-90 היו קשורות בקולנוע, והוא פתח את העשור בלהיט שהופיע בפסקול סרט. "Everything I Do) I Do It for You)", שיצא ב- 91', היה שיר הנושא מתוך הסרט "רובין הוד: נסיך הגנבים" בכיכובו של קווין קוסטנר. השיר שהה שבעה שבועות בראש המצעד האמריקאי, וחמישה עשר שבועות בראש המצעד הבריטי – השהייה הארוכה ביותר במקום הראשון במשך כמעט ארבעים שנה (מאז "I Believe" של פרנקי ליין מ- 1953). האלבום Waking Up The Neighbours הגיע לפלטינה משולשת, והניב להיטים נוספים, בהם "Can't Stop This Thing We Started", שגם שהה בעשירייה הראשונה במצעדים. שני הלהיטים הבאים שלו היו גם הם בלדות רוק שהופיעו בפסקולי סרטים, והצלחות מסחררות במצעדים. "All For Love", שיתוף פעולה עם סטינג ועם רוד סטיוארט, בוצע במסגרת פס הקול לסרט "שלושת המוסקטרים" בכיכובם של קיפר סאת'רלנד וצ'ארלי שין. אדמס הוכיח בו את כוחו ביצירת נוסחאות מצעדים בטוחות. ב- 1995 יצא הסרט "דון חואן דה מרקו" בכיכובם של ג'וני דפ ושל מרלון ברנדו, ובפס הקול כיכב השיר
"?Have You Ever Really Loved A Woman", שהוסיף לנוסחת בלדת הרוק של אדמס קישוטי גיטרה לטיניים, וזינק היישר אל ראשי המצעדים.
רק ב- 1996 חזר אדמס להוצאת אלבום אולפן. ב- "Eighteen Til I Die" הוא ניסה לשנות במעט את הדימוי שלו כיוצר רוק, אבל השינוי היה בעיקר חיצוני, עם מראה מעודכן יותר ועם קליפים מעניינים יותר. הנסיון להצטייר כיוצר אינטליגנטי המשיך עם אלבומו הבא של אדמס, On a Day like Today, שהלהיט הראשון מתוכו, ששמו כשם האלבום, לווה בקליפ מעניין שלאורכו נשזרה חידה מתמטית. גם באלבום זה שמר אדמס לצד הרוק הקצבי, על הצורך בהצלחה מסחרית, ולשם כך הקליט את דואט "Baby When Your Gone" עם מלאני סי מהספייס גירלז שיצא ב-1999. שיתוף הפעולה שלו עם הדי.ג'יי צ'יקיין, "Don't Give Up", הגיע למקום הראשון בבריטניה בשנת 2000.
בשנת 2002 הוציא אדמס את פסקול הסרט המצוייר "סוס פרא". הסינגל מתוכו, "Here I Am", הגיע למקום החמישי במצעד הבריטי.
אגב בקשר לשיר "Let Me Take You Dancing", האוורד סטרן השדרן השנוי במחלוקת עשה עליו חידה של 500 דולר למי שמזהה את הזמר ששר את השיר הנ"ל, האמת בלתי אפשרי לזהות אותו...
קבלו את LET ME TAKE YOU DANCING
http://www.youtube.com/watch?v=ewYvLGbFfW8
http://mooma.keshet-tv.com/images/pix.gifhttp://mooma.keshet-tv.com/images/pix.gif

bamba
14-11-2007, 23:16
5/11 לחדי האבחנה שביניכם רציתי לבקש מכם לרשום לי מה המשותף בין שני האמנים שאציין בתאריך הזה (האמת לפעמים זה מדהים)

המשותף לשני הזמרים הוא שמם האמצעי Ira :flowers:

מגי כהן
14-11-2007, 23:37
6/11
Glenn Frey
[EN-WIKIPEDIA]Glenn_Frey[/EN-WIKIPEDIA]

את עיקר פרסומו קנה גלן פריי במהלך שנות ה-70, כאשר היה חבר בלהקה המצליחה ביותר בארה"ב באותם ימים, להקת הנשרים (The Eagles). בנוסף להצלחה הרבה שזכה לה כשהיה חבר בלהקה, זכה פריי תקופה ארוכה להצלחה בתור זמר סולו, ששיאה בשנות השמונים. הנשרים (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D) (ויקיפדיה)
גלן פריי :
http://mooma.keshet-tv.com/images/pix.gifגלן פריי נולד בדטרויט ב-1948. ב-1966 הוא הקים את להקתו הראשונה The Mushrooms, ולאחר זמן קצר הם הופיעו בתוכנית הטלוויזיה “Robin Seymour's Swinging Time". ההרכב התפרק לאחר זמן קצר ופריי הצטרף להרכב נוסף: The Four of Us, הרכב ששילב בין רוק ופולק. לאחר מכן הוא הקים שני הרכבים נוספים: The Subterraneans ו-The Heavy Metal Kids, וב- 1970 עבר לגור בקליפורניה.
על-ידי הקמת להקת הנשרים, לקח פריי חלק ביצירת אחת מהלהקות הרוק המצליחות של שנות ה-70 ובכתיבת רבים מהשירים המצליחים שלהם, המושמעים ברדיו גם עכשיו, לאחר שלושה עשורים. בין השירים הבולטים של הלהקה נמנו “Take It Easy”, “טקילה סנרייז”, “New Kid in Town” "הוטל קליפורניה", ו-“Heartache Tonight”. פריי גם אייש את עמדת הסולן לסירוגין עם דון הנלי, המתופף.
ב-1979 הלהקה התפרקה, ופריי החל ב-1982 בקריירת סולו, והוציא את האלבום No Fun Alloud. בין השירים הבולטים באלבום היו “I Found Somebody” ו “The One You Love”. ב-1984 יצא אלבום סולו נוסף של פריי: The Allnighter, שהתפרסם בזכות הלהיטים "The Heat Is On”, מפסקול הסרט "השוטר מבברלי הילס", ו-“Smuggler's Blues”, ששובץ בסדרת הטלוויזיה המצליחה “Miami Vice”. פריי עצמו הופיע בסדרה כשחקן אורח. פריי המשיך לשחק בתוכניות נוספות, ביניהן “סוכן סמוי” וב-“South of Sunset”. שיר נוסף שנכתב עבור סדרת הטלוויזיה מיאמי וייס היתה הבלדה “You Belong to the City” שהפכה גם ללהיט גדול מאד. במהלך סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 חלה ירדה בהצלחתו, ואלבומיו זכו לתשומת לב מועטה. לאחר שהוציא את האלבום Glenn Frey Live ב-1993, הוא יצא למסע הופעות בו התאחדה להקת הנשרים. שנה לאחר מכן הוא הופיע בתוכנית הטלוויזיה נאש ברידג'ס, ואף שיחק בסרט ג'רי מגוויר עם טום קרוז. בסוף שנות ה-90 הקים פריי את חברת ההקלטות Mission Records.
ואיך אפשר בלי Glenn Frey - You Belong To The City
http://www.youtube.com/watch?v=OSDBfukwllg

מגי כהן
14-11-2007, 23:43
המשותף לשני הזמרים הוא שמם האמצעי Ira :flowers:
:clap::clap::clap::clapping:אכן עיניים "רנטגן "
תודה יקירתי!!!

מגי כהן
15-11-2007, 00:07
עוד 6/11
Ray Conniff
[en-wikipedia]Ray_Conniff[/en-wikipedia]

המלחין, נגן הטרומבון ומנהיג הלהקה ריי קוניף, שזכה בפרס הגראמי על שיר הנושא מתוך הסרט "דוקטור ז'יוואגו", "Somewhere My Love".
קוניף הפיק כ-25 אלבומים שנכנסו לרשימת 40 האלבומים הגדולים של מצעד הבילבורד. הוא ביצע קלאסיקות כמו "בסמה מוצ'ו" "ניו יורק-ניו יורק" ו-IT'S WONDERFUL ,
במהלך קריירה שנמשכה יותר משישים שנה. במהלך השנים זכה בעשרה אלבומי זהב, בשני אלבומי פלטינה ובפרס האמן המוכר ביותר של חברת התקליטים CBS בשנת 1962 עבור השיר "We Wish You A Merry Christmas". למרות שהחל את הקריירה שלו כנגן טרומבון בתקופת הביג בנדס, במהלכה ניגן עם באני בריגן, בוב קרוסבי וארטי שאו, הצליח קוניף לפתח קריירת סולו מצליחה ונשכר כמלחין עבור חברת התקליטים קולומביה בשנת 1951.
קוניף הפיק כ-25 אלבומים שנכנסו לרשימת 40 האלבומים הגדולים של מצעד הבילבורד. הוא ביצע קלאסיקות כמו "בסמה ממוצ'ו", "ניו-יורק, ניו-יורק"
ו-"S’Wonderful" במהלך קריירה שנמשכה יותר משישים שנה. במהלך השנים זכה בעשרה אלבומי זהב, בשני אלבומי פלטינה ובפרס האמן המוכר ביותר של חברת התקליטים CBS בשנת 1962 עבור השיר "We Wish You A Merry Christmas". למרות שהחל את הקריירה שלו כנגן טרומבון בתקופת הביג בנדס, במהלכה ניגן עם באני בריגן, בוב קרוסבי וארטי שאו, הצליח קוניף לפתח קריירת סולו מצליחה ונשכר כמלחין עבור חברת התקליטים קולומביה בשנת 1951.

ביג באנד משלו והופעה בבית הלבן
בשנת 1956 החליטה חברת קולומביה לאפשר לקוניף לעמוד בראש תזמורת "ביג באנד" משלו, שכללה את הגיטריסטים אל קאיולה וטוני מוטולה. אלבום הבכורה שלו, בו שילב מקהלה של 4 זמרים ו-4 זמרות לצד 18 כלי נגינה, נשארה ברשימות 20 האלבומים הטובים במהלך 9 חודשים. מאמר שהתפרסם בשנת 1962 במגזין "McCall’s" תיאר את הלהקה כ"זמרים שמנגנים בקולותיהם כאילו היו כלי נגינה". אחדים מהחברים בלהקתו של קוניף היו זמרי אולפן ידועים, ביניהם לולי ג'ין נורמן ובי.ג'יי בייקר. הפופולריות שלו שככה עם עלייתם המטאורית של כוכבי הרוקנרול, אך להקות וזמרים כמו הקרפנטרס, סיימון וגרפונקל, The Fifth Dimension ואחרים נעזרו בו כמפיק מוזיקלי. קוניף זכה בפרסים בינלאומיים רבים והמשיך לקיים סיבובי הופעות ולהפיק אלבום בשנה. הוא הופיע בבית הלבן במהלך מלחמת ויאטנם ובשנת 1974 היה אמן הפופ הראשון שהוזמן להקליט אלבום במוסקבה. בשנת 2001, העניק מספר קונצרטים בברזיל ובחודש מרץ ביצע את "Somewhere My Love" בחתונתם של ליזה מינלי ודיוויד גסט.


"תמיד המציא את עצמו מחדש"
ריי קוניף נולד בנובמבר בשנת 1916 באטלבורו, מסצ'וסטס. את מרבית נסיונו המוזיקלי רכש מאביו, בעצמו נגן טרומבון שניהל להקה מקומית שכללה את אימו הפסנתרנית. בשנותיו בתיכון ניהל בעצמו להקה ומאוחר יותר עבר לבוסטון והחל לנגן עם להקת "Musical Skippers" של דן מורפי. בתקופת הסווינג, באמצע שנות ה-30, עבר לניו-יורק, שם ניגן והפיק מוזיקלית אמנים שונים. בשנת 1939 עבר להוליווד והצטרף ללהקת ה"Bobcats" של בוב קרוסבי, אחת הלהקות המצליחות של התקופה. "הוא תמיד המציא את עצמו מחדש, וכך הצליח לשמור על הפופולריות שלו במשך כל-כך הרבה שנים", אמר וורן פישקה דובר רשמי של מועדון המעריצים שלו לסוכנות הידיעות איי.פי. קוניף הלך לעולמו בשנת 2002 הותיר אחריו רעיה ובת.
ובחרתי להעלות את הנעימה/שיר מתוך הסרט ד"ר ז'יוואגו
http://www.youtube.com/watch?v=Q6gRPoBNwUU

מגי כהן
15-11-2007, 00:21
7/11
Joni Mitchell
[en-wikipedia]Joni_Mitchell[/en-wikipedia]


http://www.hasharat.co.il/images/artist_3029_Joni%20Mitchell.jpg
כתבה מ-מומה
למרות שפירסומה בא לה בתקופת הפריחה של הפולק-רוק, ג'וני מיטשל, אחת מכותבות השירים והמבצעות המצליחה לא קפאה על שמריה והמשיכה בחיפושיה המוסיקליים במשך השנים, מסעות שהביאו אותה למחוזות הג'אז ומוסיקת העולם, עשור או שניים לפני שזה הפך לאופנתי. כאות לחדשנותה, זכתה, בגיל 54, לחזור למצעדים מהדלת האחורית, כשלהיט הענק של ג'נט ג'קסון, "Got 'Til It's Gone", סימפל את מיטשל בשנת 97'.
ג'וני מיטשל נולדה בשנת 43' בעיירה קטנה בקנדה, תחת השם רוברטה ג'ואן אנדרסון. בגיל שבע חלתה בפוליו, ואת תקופת ההחלמה ניצלה ללימודי פסנתר. בגיל תשע היא כבר התחילה לעשן ולצייר, ובגיל אחת עשרה למדה לשיר וללוות את עצמה בגיטרה. הילדה המשוחררת ומרובת הכישרונות התלבטה לגבי עתידה, ולבסוף, בגיל שמונה עשרה, בחרה ללמוד ציור בקולג'. כבר בשנה הראשונה החלה מיטשל להעדיף את הביקורים במועדוני הפולק המקומיים על פני הלימודים, עד שבתום השנה היא נשרה מהקולג'.
בשנת 64', גילתה מיטשל שהיא בהריון וב- 65' היא נישאה לצ'אק מיטשל, זמר פולק. היא החלה להשתמש בשם המשפחה "מיטשל" כשם במה, והשניים אף הופיעו תקופה מסוימת כצמד. הנישואים לא החזיקו מעמד, ולאחר שנה וחצי מסרה מיטשל את בתה לאימוץ ועברה לגור בניו-יורק, לבדה. בניו-יורק נאלצה מיטשל להאבק על מנת לקבל במה בסצינת הפולק המבוססת של העיר. זמר הפולק טום ראש, שנכח באחת מהופעותיה של מיטשל, התרשם מיכולת הכתיבה שלה, והחליט להקליט גרסא משלו לשירה "The Urge For Going”. חסותו של ראש פתחה עבור מיטשל דלתות, ואחד משיריה,"Both Sides Now” אף זכה לביצוע מצליח של מלכת הפולק דאז, ג'ודי קולינס.
בשנת 67' כבר הייתה מיטשל דמות חשובה בסצינת הפולק הניו-יורקית. הופעותיה המרשימות בכל פסטיבלי הפולק החשובים של התקופה, הביאו את חברת התקליטים "סייר" להציע לה חוזה הקלטות. דייוויד קרוסבי (חבר בבירדס ובקרוסבי סטילס נאש ויאנג), אחת הדמויות החשובות ביותר בזירת הפולק-רוק האמריקאי באותה תקופה, הציע להפיק את אלבום הבכורה שלה. התוצאה הייתה אלבום פולק, שהציע דרגות חדשות של ביטוי אישי. למרות שלא הפכה בין לילה לדמות המוכרת ביותר באמריקה, סימנו המבקרים את מיטשל כאחת התקוות המוסיקליות הגדולות של אותה שנה.
בשנת 69' כבר זכתה מיטשל לקהל מעריצים לא מבוטל, הרבה בזכות השיר "וודסטוק", שהפך ללהיט בביצוע קרוסבי סטילס, נאש ויאנג. ב-Blue, שיצא ב-71', העלתה מיטשל בכמה דרגות את מידת החשיפה האישית שהייתה קיימת בשיריה, ומידת ההצלחה לה זכו השירים עלתה בהתאם.
האלבום הבא של מיטשל הוכיח את כוחה בסגנון מוסיקלי אחר, הפופ. For The Roses, שיצא ב-72', הניב את הלהיט הראשון של מיטשל, "(You Turn Me On (I’m A Radio".
האלבום Court and Spark, שיצא כעבור שנתיים, היווה קפיצה נוספת בנגישות החומר של מיטשל, וסימן את תחילת הפלירטוט שלה עם הג'אז. בעקבות הצלחתם של שלושה סינגלים מתוך האלבום, הגיע קורט אנד ספרק למקום השני במצעד האמריקאי, והפך לאלבום המצליח ביותר של מיטשל.
ב- The Hissing Summer Lawns, מ-75', העמיקה מיטשל את השימוש שלה ברעיונות ובצלילים ג'אזיים, והוסיפה חטיבת קצב אפריקאית. תזמור זה אפיין גם כמה מעבודותיה העתידיות. בשלב זה הביאו יצירותיה הכמעט אוונגארדיות של מיטשל, ועבודתה עם דמויות בולטות מעולם הג'אז (וויין שורטר, ג'אקו פאסטוריוס ועוד), להזמנה מצד ענק הג'אז צ'רלי מינגוס, להקליט אתו אלבום משותף. מינגוס, שהיה אז חולה מאוד, לא הספיק להשלים את האלבום, וב-79', מספר חודשים לאחר מותו, הוציאה אותו מיטשל כאלבום שלה. הוא נקרא Mingus, ונחשב לאחד האלבומים המעניינים והמוערכים ביותר שלה.
בשנות ה-80 התאפיינה המוסיקה של ג'וני מיטשל בגוונים פופיים ואלקטרוניים יותר. באותו עשור נישאה מיטשל ללארי קליין, בסיסט וטכנאי, שגילה לה את רזי הטכנולוגיה. שיתוף הפעולה שלה עם קליין בא לידי ביטוי גם באלבומים אותם הוציאה איתו, Dog Eat Dog ו- Chalk Mark in a Rain Storm.
את שנות ה-90 פתחה מיטשל בגלגול אמנותי חדש- ישן, כשהוציאה את אלבומה הפולקי, Night Ride Home. מיטשל, הנלחמת במחלת הטרשת הנפוצה, נחשבת כיום לאגדה, אך עם זאת עדיין פועלת ומוציאה אלבומים. האחרון שבהם, Both Sides Now, יצא בשנת 2000 וכלל ביצועים שלה לסטנדרטים של ג'אז. גם באלבום זה שמרה מיטשל על המקוריות והתעוזה שהפכו אותה לאחת היוצרות הנשיות החשובות והמשפיעות ביותר במוסיקה הפופולרית.
בחרתי להעלות את Joni Mitchell - Both Sides Now במקור כמובן של ג'ודי קולינס אך הגירסה שלה הכי פופלארית
http://www.youtube.com/watch?v=bcrEqIpi6sg
http://mooma.keshet-tv.com/images/pix.gif

מגי כהן
17-11-2007, 01:45
8/11 מה שנקרא.... יום פורה:love0059:
Roy Wood
[en-wikipedia]Roy_Wood[/en-wikipedia]
זמר/מוסיקאי/ פזמונאי/גיטריסט ומולטי אינסטרומנטליסט... מוכר כחלק מההרכבים :
The Move (http://en.wikipedia.org/wiki/The_Move)
Electric Light Orchestra (http://en.wikipedia.org/wiki/Electric_Light_Orchestra)
ו- Wizzard (http://en.wikipedia.org/wiki/Wizzard)
אשר ככותב שירים, תרם רבות להרכבים הנ"ל.
סקירה על הלהקות הנ"ל מכל מיני כותבים נחמדים...
קודם כל ויקיפדיה:
התנועה ( The Move) - להקת רוק בריטית מהעיר ברמינגהאם מסוף שנות השישים .
הלהקה הוקמה בפברואר 1966על-ידי רוי ווד. ההרכב הראשון של הלהקה כלל גם את בוו בוואן, טרבור ברטון, אייס קפורד והסולן קארל וויין. האמרגן טוני סקונדה הביא אותם ללונדון והם החליפו את להקת המי (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%99) כלהקה הקבועה במועדון המארקי. המפיק דני קורדל החתים אותם והשיג להם חוזה הקלטה בחברת Decca. הלהיט הראשון שלהם היה Night of fear שהגיע למקום השני במצעד הבריטי. הלהיט השני I can hear the grass grow היה פסיכדלי והגיע למקום החמישי. הלהיט השלישי Flowers in the rain עורר שערורייה לאחר שצורפה לו גלויה בה נראה ראש הממשלה הרולד וילסון עירום באמבט שלו. בעקבות תביעה שהוגשה נגד הלהקה, נתרמו כל התמלוגים של הלהיט לצדקה. הלהיט הזה היה גם הראשון שהושמע בתחנת BBC Radio One שנפתחה ב-30 בספטמבר 1967. השערוריות סביב הלהקה לא פסקו, והלהיט הבא Cherry blossom clinic בוטל מחשש שהתמליל שלו יסבך את הלהקה ובמקומו הוצא Fire brigade שהגיע למקום השלישי. לאחר להיט שנכשל ולא נכנס למצעד, זכתה הלהקה להצלחה הגדולה ביותר שלה עם הלהיט Blackberry way שהגיע לראש המצעד. טרבור ברטון שרצה להקליט מוזיקה יותר ניסיונית, פרש ובמקומו צורף ריק פרייס. בסתיו של שנת 1969 ערכה להקת התנועה סיבוב הופעות בארצות הברית שנכשל, כך שהלהקה לא זכתה לאף להיט באמריקה. בינואר 1970 פרש הסולן קארל וויין מהלהקה ובמקומו צורף ללהקה ג'ף לין לאחר שסיכם מראש עם רוי ווד על שינוי סגנון הלהקה. ב 1971 חתמה הלהקה על חוזה עם חברת Harvest של EMI. הלהיט האחרון של הלהקה California man הגיע לעשרת הגדולים אך לאחר מכן התפתחה הלהקה ל Electric Light Orchestra. ג'ף לין השתלט על הלהקה שלאחר ניסויים מוזיקליים, הפכה להיות פופולרית מאוד בשנות השבעים . באוגוסט 1972 פרש ממנה רוי ווד והקים את להקת Wizzard שזכתה ל-6 להיטים במצעד הבריטי, כששניים מהם See my baby jive ו-Angel fingers הגיעו לפסגה.
מתי ג'י על האלבום SHAZAM של להקת ה-MOVE עם רוי ווד.
להקת THE MOVE היתה מקבץ של כשרונות שכולם בה ניגנו לפני כן בלהקות אחרות (שחלקן אף הוציאו תקליטונים), וההחלטה לקבץ את חמשת השחקנים הכי טובים מתוך סך כל הלהקות המקומיות הוכיחה את עצמה מסחרית וגם אמנותית החל מהסינגל הראשון בשנת 1966. תחת שרביט ניצוחו של המנהיג רוי ווד, ואחרי עוד כמה סינגלים-להיטים ואלבום ראשון שניתן לסווג אותו כ"פופ מתוחכם" – שזה פופ אבל עם טקסטים בסטנדרט טיפה גבוה יותר מהמקובל – עושה רושם שההופעות הרבות הביאו את הלהקה למצב "רוקי" יותר, ולא בכדי, כי היו פעמים רבות בהן הלהקה ניגנה בכוונה תחילה בווליום גבוה מהמקובל, כחלק מתכנית המחאה שלה.
השנה היא 1970, ההרכב הוא רוי ווד (גיטרה ושירה וקלידים), קארל וויין (שירה), באו בוואן (תופים) וריק פרייס (בס ושירה), ובעטיפה רואים את חברי הלהקה מחופשים לדמויות גיבורי-על מתוך קומיקס, בעוד המילה SHAZAM, כך ליחששו לי, מורכבת מהאותיות הראשונות בשמם של גיבורים מיתולוגיים: סולומון (המלך שלמה), הרקולס, אטלס, זאוס, אכילס ומרקורי. אם אומרים "שאזאם" אמור להתרחש פה איזה קסם... לי אישית, כשאני אומר זאת, זה לא מצליח. לחברי הלהקה, לעומת זאת, נראה היה אז שזוהי הנוסחה שתוציא אותם מליגת "אמני התקליטונים" - שרוב האמנים המצליחים בשנות השישים השתייכו אליה ושנתפסה כ"לא רצינית" בקרב החבר`ה ה"כבדים" - ותכניס אותם לליגת "אמני האלבומים". במלים אחרות, הם רצו ליצור דברים שאפתניים יותר ממה שאפשר להגיע אליו בצד אחד של תקליטון. האמת, על הבמה הם פיתחו כבר מופע בו הם ריסקו מכוניות וטלויזיות, ואז רק נשאר לפתח את הצד המוסיקלי... האלבום SHAZAM כולל שלושה שירים מקוריים ושלושה קאברים, אחד לכל אות מהמילה SHAZAM, ועל פניו זה בהחלט נראה וגם נשמע בכיוון של מה שהוגדר מאוחר יותר כ"רוק מתקדם", אבל לא כמו קינג קרימזון או ג`נסיס. לרוי ווד היתה נישה מקורית ומה שיש פה זו ראיה מקורית, והשירים כאן הם ברובם ארוכים יותר ממה ששמענו לפני כן מהלהקה, מתוך נסיון להשתלב בגל ה"פרוגרסיבי". אבל, יש פה גם קריצה, ומשולבות כאן גם המון פארודיות, אם כי בשמיעה ראשונה יהיה קצת קשה לקלוט את כולן.
מומה על ELO עם רוי ווד:ELO הוקמה באוקטובר 70' על ידי רוי ווד, הגיטריסט ג'ף לין ובוו ביוואן המתופף, שלושתם חברים בהרכב הפופ The Move, שחיפשו כיוון מוסיקלי חדש במקביל ללהקת האם, והוסיפו כלי מיתר (ה"אורקסטרה") וסינתיסייזרים (ה"חשמל") להצדיק את שמם. השלושה צירפו אליהם את הבסיסט ריק פרייס, נגן קרן היער ביל האנט והכנר סטיב וולאם, והקליטו את אלבום הבכורה Electric Light Orchestra (בארה"ב הוא נקרא No Answer). האלבום, שנע בין החוש הפופי המפותח של לין לבין הנטיות האקספרימנטליות של ווד, קרץ גם לרוק המתקדם ולהשפעות קלאסיות שתרמו וולאם והאנט. הצהרת הכוונות שליוותה את הוצאת האלבום, ראתה ב-“I Am The Walrus” של הביטלס, את נקודת המוצא, ולמרות הנטיות הפרוגרסיביות הצליח לין להחדיר לאלבום את “10538 Overture” הפופי. השיר הפך לראשון הסינגלים של התזמורת שנכנס אל 20 הראשונים בבריטניה, ובזכותו נשמרה הלהקה בתודעת הקהל הבריטי גם כשהפסיקה את פעילותה באופן זמני והצטרפה לסיבוב הפרידה של The Move. באותה תקופה הצטרפו ללהקה הכנר ווילף גיבסון, שהחליף את וולאם, וכן אנדי קרייג ויו מקדואל (צ'לו).
במהלך העבודה על האלבום השני פרשו מ-ELO ווד, האנט ומקדואל, כדי להקים את להקת הגלאם-רוק Wizzard, ומאוחר יותר הצטרפו אליהם גם פרייס וקרייג.
להקת WIZZARD : (מגי)
כאמור לעיל לאחר שהספיק להוציא אלבום עם ELO ובעקבות מחלוקת על סגנון המוסיקה של הלהקה, החליט רוי ווד להקים את להקת WIZZARD כשצירף אליו את האנט ומקדואל. שהסגנון המוסיקלי של ההרכב היה גלאם רוק שתפס תאוצה בשנות השבעים ...את ההופעה הראשונה שלהם היתה באוגוסט 1972 ב-וומבלי בפסטיבל הרוקנרול, וחודש לאחר מכן בעוד פסטיבל כאשר ווד לבוש כולו בגדים נוצצים ומאופר כראוי...כמובן שגם את ההופעה שלהם בטלויזיה אי אפשר היה לפספס עם הצבעוניות, ובכלל היה להם איזה עשרה להיטים "חמים חמים חמים" במהלך הקריירה של ההרכב, זו היתה הלהקה המצולמת ביותר בבריטניה.
בשנת 1977 ווד מקים עוד הרכב בשם Wizzo Band (http://en.wikipedia.org/wiki/Wizzo_Band) שמהר מאוד התפרקה, בתחילת שנות השמונים הוציא כמה סינגלים, עשה כמה פרוייקטים די מוצלחים, ובשנת 1987 הוציא אלבום ואחר כך הקים את ההרכב 'Roy Wood's Rock and Roll Band' שהופיע איתם בכל מיני תכניות טלויזיה למיניהם וגם בסיבוב הופעות כשהוא כמובן משתמש בחומרים ישנים וחדשים.

אני אעלה את שלושת ההרכבים שהיה בהם
קודם כל השיר שאני מתה של להקת "התנועה" Flowers in the rain שכמובן קשור לשערוריה כפי שכתבתי לעיל...(אגב ווד פה לא שר, זה הגיטריסט המשופם)
http://www.youtube.com/watch?v=q6o5F0s2SjQ&feature=related
כשהוא היה ב-ELO עם השיר ELO - Whisper In The Night מתוך האלבום הראשון של הלהקה
וכאן רוי ווד הוא ששר
http://www.youtube.com/watch?v=gnMgVz0qnIs
וכאן כשהוא כולו צבעוני בהרכב Wizzard עם הלהיט See My Baby Jive
http://www.youtube.com/watch?v=u8PdHg84zUE

:woohoo:

מגי כהן
17-11-2007, 02:03
המשך 8/11
Minnie Riperton
[en-wikipedia]Minnie_Riperton[/en-wikipedia]

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/thumb/5/50/Minnie_Riperton_Perfect_Angel.jpg/220px-Minnie_Riperton_Perfect_Angel.jpg (http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Minnie_Riperton_Perfect_Angel.jpg)

כתבה מ-מומה:
מיני ריפרטון הייתה אחד הקולות הגדולים באמת של עולם הסול. ריפרטון התברכה בקול סופראנו מופלא בעל מנעד של חמש אוקטבות שידע לטפס אל על. היא התחילה את דרכה כחברה במספר להקות אך לבסוף פצחה בקריירת סולו שהמריאה עם הבלדה המרגשת "Lovin’ You" ב-75', שהייתה להיט ענק. מותה בטרם עת מסרטן השד בגיל 31 הביא לקיצה קריירה מצליחה, של אישה שנלחמה בעוז ובגבורה במחלה במשך מספר שנים, בעודה ממשיכה להקליט ולהופיע.
ריפרטון נולדה בשיקאגו, אילינוי והייתה הבת הצעירה במשפחה של שמונה ילדים. כשהייתה בת 9 כבר החלה ללמוד פיתוח קול ותוך זמן קצר החליטה שתהייה זמרת מפורסמת. היא החלה ללמוד אופרה ולמרות כישרונה הטבעי לשירה קלאסית, נמשכה דווקא לרוקנ'רול. היא שרה במקהלת בית הספר ובעודה נערה כבת 15 הוחתמה לראשונה על חוזה הקלטות.
היא החלה לשיר עם להקת הבנות Gems, שהוציאה אמנם מספר סינגלים אך לא זכתה להצלחה משמעותית. היא פנתה לעבר קריירת סולו קצרה תחת השם הבדוי "אנדריאה דייוויס", ובמקביל שימשה כזמרת ליווי של אמנים כמו קווינסי ג'ונס, רוברטה פלאק ואטה ג'יימס. בשנת 67' הצטרפה ללהקת הרוק/ג'אז' הפסיכדלית Rotary Connection שהתחילה להצליח לקראת סוף שנות ה-60'. באותה תקופה היא הקליטה גם את אלבום הבכורה הראשון שלה כאמנית סולו, שיצא לבסוף בשנת 70' וסימן את תחילת קריירת הסולו שלה.
Come to My Garden לא זכה להצלחה משמעותית, אולם זה הגיעה כבר באלבומה הבא של ריפרטון, Perfect Angel שיצא ב-74'. האלבום הכיל את הלהיט הענק "Lovin’ You" שהפך אותה לכוכבת על בשטח הסול. עם זאת, ההצלחה לא נמשכה זמן רב ושני אלבומיה הבאים, Adventures in Paradise מ-75' ו-Stay in Love מ-77' לא הצליחו לשחזר את ההצלחה של קודמם. עוד ב-76' הודיעה ריפרטון לקהל הרחב כי היא חולה בסרטן השד. היא עברה כריתת שד חלקית ולקחה על עצמה את תפקיד הדוברת של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן. היא התמסרה למשימת הפצת מידע בקרב הציבור והשתתפה באירועי צדקה לרב. ב-79' הקליטה ריפרטון את אלבומה האחרון, Minnie. האלבום Love Lives Forever הכיל חומרים שהוקלטו קודם למותה ביולי 79', והופיע שנה לאחר מכן.
כמובן אי אפשר בלי השיר המרגש Lovin' You :cray::cray:
http://www.youtube.com/watch?v=LJwgffbjjsU

וגם....
Bonnie Raitt
[en-wikipedia]Bonnie_Raitt[/en-wikipedia]
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/ad/Bonnie_Raitt.jpg/220px-Bonnie_Raitt.jpg (http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Bonnie_Raitt.jpg)
כתבה מ-מומה:
בוני רייט נחשבת כיום לאחת מזמרות הרוק המוערכות ביותר בארה"ב, בזכות השילוב שלה בין בלוז-רוק מסורתי לרוק אמריקאי רך ומהוקצע של אמצע-הדרך. במשך כעשרים שנה, מתחילת שנות ה-70 ועד לאלבום Nick of Time מ-1989, שהיה נקודת-מפנה עבורה, רייט נהנתה מהצלחה בינונית בלבד ולא הצליחה לפרוץ לתודעת הציבור הרחב.
-1971, שהייתה בת 22, הוציאה רייט את אלבומה הראשון. לפני צאת האלבום הספיקה רייט להופיע במשך שנתיים באופן אינטנסיבי במועדוני הבלוז של בוסטון (שם למדה), לצד אגדות-בלוז נערצות כמו האולינג וולף. אלבום הבכורה שלה, שכלל בעיקר ביצועים לשירי בלוז ורית'ם-אנד-בלוז מוכרים, זכה לביקורות מצוינות, ורייט משכה תשומת-לב רבה בזכות נגינת הגיטרה הוירטואוזית שלה - תכונה נדירה אצל מוסיקאיות הרוק שהופיעו באותה תקופה.
עד סוף העשור המשיכה הקריירה של רייט להתנהל על מי-מנוחות. היא המשיכה להוציא אלבום כמעט מדי שנה וליהנות משבחי הביקורת, אבל רק Sweet Forgiveness, האלבום השישי שלה מ-1977, זכה להצלחה משמעותית ונמכר ביותר מ-500 אלף עותקים, בעיקר בזכות הביצוע של רייט ל-“Runaway” של דל שאנון, שהפך ללהיט - הראשון בקריירה שלה עד אז.
בספטמבר 1979 השתתפה רייט, יחד עם כוכבים אחרים כמו ג'יימס טיילור וג'קסון בראון, במופע ענק נגד השימוש באנרגיה גרעינית, שנערך ב"מדיסון סקוור גארדן" בניו-יורק, ביוזמת ארגון MUSE ("מוסיקאים למען אנרגיה בטוחה"), שרייט הייתה אחד ממקימיו. אבל דווקא כשהיה נדמה שהקריירה של רייט עשויה לתפוס תאוצה, מכירות האלבומים שלה החלו לצנוח: האלבומים The Glow ו-Green Light נמכרו פחות ופחות, ו-Nine Lives מ-1986 הביא את רייט לשפל חדש, לא רק מבחינה מסחרית אלא גם מבחינה ביקורתית ואמנותית. בעקבות המכירות המאכזבות הופסק החוזה של רייט עם חברת "וורנר".
לאור המצב העגום, אין ספק שרייט הפתיעה אפילו את עצמה כש-Nick of Time, אלבומה מ-1989 שיצא בהפקת מפיק-העל דון ווז, נמכר בארבעה מיליון עותקים, הגיע למקום הראשון במצעד ה"בילבורד", זכה ב"גראמי" כאלבום השנה והפך אותה לאחת הכוכבות הלוהטות ביותר בארה"ב. שיתוף הפעולה המצליח עם ווז המשיך גם באלבומיה הבאים של רייט: Longing in Their Hearts ו- Luck of the Draw , שנמכר גם הוא בארבעה מיליון עותקים ושזיכה את רייט בכמה וכמה פרסי "גראמי". בשנים האחרונות, לצד הוצאת אלבומים מצליחים כ-Fundamental, ממשיכה רייט להיות מעורבת בפרוייקטים חברתיים שונים, ביניהם קרן הרית'ם-אנד-בלוז, שמטרתה לסייע למוסיקאי בלוז מבוגרים הנמצאים במצוקה כספית עקב נישולם מזכויות-היוצרים שלהם.
Bonnie Raitt - Runaway הגירסה שלה שזיכתה אותה ליותר תשומת לב...
http://www.youtube.com/watch?v=MQwqIBmCf2M&feature=related

מגי כהן
17-11-2007, 02:51
עוד 8/11

http://images.amazon.com/images/P/B000002KK2.01.LZZZZZZZ.jpg
[en-wikipedia]Rickie_Lee_Jones[/en-wikipedia]

כתבה מ-מומה:
ריקי לי ג'ונס נולדה בשיקאגו בנובמבר 54' לזוג הורים שלא כל כך הסתדרו. מערכת היחסים הבעייתית של ההורים הובילה את הילדה הקטנה לנדוד מעיר לעיר. כשג'ונס הייתה בת חמש עשרה היא הועפה מבית הספר. בלי בית ממשי, היא התחילה לשתות והמשיכה לנדוד. נדודיה הובילו אותה באמצע שנות ה-70 ללוס-אנג'לס. ג'ונס מצאה עבודה כמלצרית והופיעה מדי פעם במועדונים מקומיים, שם שרה והקריאה מונולוגים שכתבה שהיו מושפעים מתנועת הביט. באחד מאותם מועדונים פגשה בטום ווייטס. הדמיון הרב בין מסלולי החיים, ההעדפות המוסיקליות והרגלי השתיה של השניים, הובילו למערכת יחסים רומנטית ויצירתית. ההשפעה של ווייטס ניכרה בכל עבודותיה העתידיות.
מזלה של ג'ונס החל להאיר לה פנים כשלואל ג'ורג', לשעבר סולן ליטל פיט, שמע שיר של ג'ונס מחבר ששר לו אותו בטלפון. שנה מאוחר יותר הופיע השיר באלבום שלו. בתחילת 78' הקליטה ג'ונס קלטת דוגמה עם ארבעה שירים. הקלטת החליפה ידיים בתוך תעשיית המוסיקה, עד שלבסוף נחתה אצל המפיק ראס טייטלמן. טייטלמן הפיק יחד איתה באותה שנה את אלבומה הראשון שנקרא על שמה.
הסינגל הראשון מתוכו, "Chuck E's In Love”, הפך להצלחה ענקית ודחף את האלבום להצלחה דומה. המבקרים מיהרו להכתיר את ג'ונס כיורשת המחוספסת של ג'וני מיטשל, אבל השילוב הקוסם והמקורי של ג'אז, רית'ם-אנד-בלוז ופולק, יחד עם קולה המיוחד, ייחדו את ריקי לי ג'ונס כתופעה מקורית וחדשה. אלבומה הבא של ג'ונס, Pirates מ-81', היה מלנכולי ומורכב מקודמו והעיד על שינויי הכיוון שאפיינו את שאר הקריירה של ג'ונס.
Girl at Her Volcano, מיני אלבום מ-83', מצא אותה מבצעת בדרכה הייחודית סטנדרטים של ג'אז. The Magazine שיצא שנה אחר כך, איחד את ג'ונס עם המלחין ג'יימס ניוטון הווארד. באלבום הזה נזנחו מאחור העיבודים הג'אזיים המשוחררים לטובת סינתיסייזר. בחמש השנים הבאות נעצרה התנופה המוסיקלית של ג'ונס בשל לידת בתה, הידרדרות מחודשת לאלכוהוליזם ומיני צרות כלכליות.
Flying Cowboys מ-89' מצא את ג'ונס בכוחות מחודשים. ההפקה הפופית של וולטר בקר, המפיק של סטילי דן, קירבה אותה לצליל שאפיין את אלבומה הראשון. האלבום זכה לביקורות טובות ולהצלחה הכלכלית המשמעותית האחרונה לה זכתה.
בשנות ה-90 הייתה התפוקה של ג'ונס נמוכה יחסית, והסתכמה בשלושה אלבומים: Pop Pop הג'אזי, Traffic From Paradise ו-Ghost Head הטריפ-הופי. עם זאת, כל יציאת אלבום לוותה בהתרגשות אצל מעריציה, שראו בה גיבורת קאלט.
Rickie Lee Jones - Chuck E's In Love אהההה איזו איכות ....
http://www.youtube.com/watch?v=Vz3a2kpbG98

וגם...
Leif Garrett
[en-wikipedia]/Leif_Garrett[/en-wikipedia]

Leif Per Nervik זמר ושחקן אמריקאי צאצא למשפחה ממוצא נורבגית, מוכר לנו כאליל הנוער משנות השבעים עם הלהיט I Was Made For Dancin' ושאחר כך הסתבך עם סמים ....(כרגיל לכאלו תופעות)...
http://www.sharedthought.com/weblog/images/leifgarrett.jpg
היום.............................................. .כשהיה אליל נוער

גארט (שם הבמה שלו) החל את קריירת המשחק שלו מגיל חמש , כשהוא מופיע בהרבה סדרות טלויזיה בתפקידי הילד המתוק והבונבון כמובן...בשנת 1976 חתם עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס ואלבומו הראשון יצא בשנת 1977 כשארבעה שירים משם נהפכו להיטים וחוגגים במצעדים בארה"ב, בשנת 1978 חתם עם חברה אחרת והוציא את האלבום השלישי בשנת 1979 עם הלהיט I Was Made For Dancin' להיט מאוד מצליח בכל העולם, הוא ממשיך להקליט עוד שלושה שאלבומים עד שנת 1981 , אחרי זה מתמקד בקריירת המשחק . מהשנים 1990 עד 1995 עשה פאוזה בקריירה שלו ואחר כך התחבר ללהקת THE MELVINS לסיבוב הופעות בעולם (שהיו אצלנו נדמה לי) בשנת 1999 מקים הרכב בשם GODSPEED בשנת 2003 השתתף בתפקיד עצמו בסרט Former Child Star ואף שר את שיר הנושא של הסרט, עד היום הוא מופיע פה ושם בתכניות טלויזיוניות, בפרוייקטים על אלילי נוער וכו'.
חייו האישיים ידעו הרבה עליות וירידות, בגיל כמעט 18 הוא עובר תאונת דרכים בגלל נהיגה בשכרות, אשר השאיר את חברו לנסיעה משותק בארבע גפיים, שכמובן גרף אחריו תביעה משפטית ותשלום פיצויים למסכן...הם לא דיברו עד שנת 1999 כאשר תיעדו את ה"סולחה" ביניהם בטלויזיה, גארט אף נעצר מספר פעמים בגלל אחזקת סמים (קוקאין) ולא נראה לי שהוא עדיין השתחרר מזה.
אני רוצה לזכור אותו כאליל נוער שהערצתי כשהייתי קטנה
LEIF GARRET, I WAS MADE FOR DANCING
http://www.youtube.com/watch?v=Hihp_Jjdnsg

מגי כהן
17-11-2007, 21:47
9/11
Tom Fogerty
http://www.creedencehispana.itgo.com/tomdisco01.jpg
[EN-WIKIPEDIA]Tom_Fogerty[/EN-WIKIPEDIA]

זמר/אמריקני מוסיקאי וגיטריסט ידוע כגיטריסט בלהקת הרוק קרידנס קלירווטר רבייבל ("תחיית מי האמונה הזכים"), ואחיו הבוגר של ג'ון פוגרטי.
טום החל לנגן מוסיקת רוק עוד בתיכון כמו כן גם אחיו ג'ון ואף הם היו בהרכבים אחרים, טום היה בהרכבSpider Webb and the Insects, בעוד שג'ון היה ב- The Blue Velvets, ב- 1960 ביקש מהם טום, אחיו המבוגר של ג'ון, לשמש לו כלהקת ליווי לאחר שהלהקה בה היה חבר כזמר, התפרקה. הם הוציאו ביחד מספר תקליטונים שלא זכו להצלחה מסחרית.
ב- 1964 הם הצליחו לקבל חוזה הקלטות בחברת התקליטים Fantasy, ושינו את שם הלהקה ל-גוליווגס The Golliwogs . בינתיים המשיכה הלהקה להופיע במסיבות ובברים. בשלב מסוים נטל ג'ון את תפקיד הזמר מאחיו הבוגר ופיתח את קולו הצרוד שהפך עם השנים לאחד ממאפייניה המובהקים של הלהקה. בשנים הבאות המשיכה הלהקה להתקיים בקושי כשחבריה עובדים, לומדים ומשרתים בצבא , ולא מצליחים לפרסם שום להיט. בשנת 1967 נמכרה חברת Fantasy לחבורת משקיעים שאחד מהם היה ידיד של ג'ון. האחרון הציע להם להתקרב לסגנון של להקות החוף המערבי שזכו להצלחה באותן שנים כמו הגרייטפול דד וג'פרסון איירפליין , ובהזדמנות זו גם הוחלף שמה של הלהקה לקרידנס קלירווטר רבייבל.
טום ניגן בגיטרה בהרכב ועשה קולות רקע אך השירים שהוא כתב מעולם לא הוקלטו, על ידי הלהקה, אך ורק מה שג'ון כתב דבר שהביא את טום לעזוב את הלהקה בשנת 1971 .
כשהתפרקה הלהקה, טום הלך לקריירת סולו ואחיו ג'ון אף ניגן קטעי גיטרה באלבומי הסולו של טום.
האלבום הראשון של טום יצא בשנת 1971 שהצליח במצעדי המכירות, בשנת 1973 הוציא עוד אלבום.
במשך שנות השבעים והשמונים המשיך להקליט ולהופיע.
בשנת 1990 נפטר מאיידס( :ohmy:) .
להלן כל האלבומים שהוא הקליט

Tom Fogerty (Album) (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Tom_Fogerty_%28Album%29&action=edit) - 1972
Excalibur (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Excalibur_%28Tom_Fogerty_album%29&action=edit) - 1972
Zephyr National (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Zephyr_National&action=edit) - 1974
Myopia (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Myopia_%28Tom_Fogerty_album%29&action=edit) - 1974
Ruby (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Ruby_%28Tom_Fogerty_album%29&action=edit) - 1976
Rock & Roll Maddness (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Rock_%26_Roll_Maddness&action=edit) - 1978
Deal It Out (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Deal_It_Out&action=edit) - 1981
Precious Gems (http://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Precious_Gems&action=edit) - 1984בחרתי להעלות את
Joyful Ressurection מתוך האלבום ZEPHYR NATIONAL איזה קול סקסי ... חבל http://www.youtube.com/watch?v=XQzs3o6zcTc

מגי כהן
17-11-2007, 22:11
10/11
Greg Lake :flowers::king::flowers:
[en-wikipedia]Greg_Lake[/en-wikipedia]
http://farm1.static.flickr.com/156/437510550_8bcb57e13e.jpg

גרג לייק הוא באסיסט/גיטריסט וזמר בריטי . לייק היה חבר בלהקות קינג קרימזון (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%92_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9E% D7%96%D7%95%D7%9F)
ואמרסון, לייק ופאלמר (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F%2C_%D7%9C%D7% 99%D7%99%D7%A7_%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%9C%D7%9E%D7%A 8) (ELP).
מתוך ויקיפדיה בעברית:
עד ל ELP
גרג לייק נולד למשפחה קשת יום באנגליה . כבר מילדות החל לייק להתעניין במוזיקה. אביו שחשש מהכיוון הזה, אך זה לא עצר בעדו. אמו לעומת זאת, נתנה לו חינוך מוזיקלי, קנתה לו את הגיטרה הראשונה שלו ומימנה לו שיעורי גיטרה.
כשהתבגר, עבד כסבל, וכשהיה בן 20 הקים את ההרכב הראשון שלו, ומאז עבר דרך מספר להקות. בתקופה זו חי לייק בעוני מרוד, עד כדי רעב. הוא אפילו נכנס לתרדמת עקב דלקת ריאות .
לייק השתקם, והמשיך ללהקה נוספת. ידידו, רוברט פריפ, הציע לו להצטרף כבסיסט ללהקת קינג קרימזון. לייק הסכים ולמד לנגן בגיטרה בס במהירות. לייק ניגן באלבום הראשון של הלהקה-
In the Court of the Crimson King (http://he.wikipedia.org/wiki/In_the_Court_of_the_Crimson_King), אשר מהווה השראה לאמני רוק מתקדם עד היום.
שנות ה-70 - תקופת ELP
לקינג קרימזון הייתה הופעה משותפת עם להקת דה נייס של קית' אמרסון , שעתיד להיות הקלידן של אמרסון, לייק ופאלמר. השניים התידדו והחליטו להקים הרכב ביחד.
השניים צירפו ללהקתם את המתופף קרל פאלמר , וכך נולדה להקת אמרסון, לייק ופאלמר. בדצמבר 1970 יצא אלבום הבכורה של הלהקה. מאז הלהקה זכתה להצלחה והוציאה מספר רב של אלבומים. לייק התחתן , עם דוגמנית גרמניה , ולשניים נולדה בת.
משנות ה-80
בסוף שנות השבעים הלהקה התפרקה וכל איש פנה לדרכו. לייק הוציא שני אלבומי סולו:

greg lake משנת 1981
Manoeuvres משנת 1983לאחר מכן לייק הצטרף ללהקתו החדשה של פאלמר - אסיה. לייק לא השתלב היטב בהרכב החדש ועזב. ב-1985 התאחדה ELP חלקית. במקום פאלמר, אשר היה כלוא בחוזה של אסיה, הצטרף מתופף בשם פאוול. (האדיר)
בשנות התשעים התאחדה ELP בשלמותה, הוציאה שני אלבומים, ויצאה לסיבובי הופעות.

סגנון אישי

לייק, בניגוד לאמרסון, שהיה נוהג לכתוב קטעים מסובכים ולבנות עיבודי רוק מרשימים, היה הצד ה"רגיש" של אמרסון לייק ופאלמר. הוא היה מלחין שירים קצרים ופשוטים כמו:

"Lucky Man" (שאותו כתב לייק כאשר היה בן 12),
"From the Beginning"
"Still... You Turn Me On" (שיר הורס לי את השחלות אמאאאאאאאאאא)שירים אלו היו שונים מאוד מהקטעים שאמרסון נהג להלחין. אך שירים אלו, יחד עם קטעיו של אמרסון, יצרו את האופי המיוחד של הלהקה.
בחרתי להעלות את השיר המדהים המשגע המטריף את החושים
"Still... You Turn Me On
http://www.youtube.com/watch?v=yoxHGxQw9ws (למה הוא לא התחתן איתי??? טוב אני לא דוגמנית:huh:)

מגי כהן
17-11-2007, 22:32
12/11
Neil Young
[EN-WIKIPEDIA]Neil_Young[/EN-WIKIPEDIA]

http://www.boyamanyak.com/imgs/artists/582.jpg
ניל פרסיבל קנת' רוברט רג'ינלד יאנג (Neil Young) ‏ (נולד ב- 12 בנומבמר 1945) הינו מוזיקאי ויוצר סרטים קנדי .

מאמר מ-מומה/ומויקיפדיה
מהרגע שפתח ניל יאנג בקריירת הסולו שלו, הוא ביסס את מעמדו כאחד מהיוצרים החשובים, המשפיעים והאידאולוגים ביותר של אמריקה. יאנג חקר סגנונות מוסיקליים רבים ושונים, מבלוז וקאנטרי ועד למוסיקה אלקטרונית, והשפיע על יוצרי רוק צעירים רבים. בין היתר נחשב יאנג לאביהם הרוחני של להקות הגראנג' האמריקאיות של שנות ה-90. לאורך השנים הוא לא הפסיק לכתוב, להלחין, להופיע ולהקליט בקצב מסחרר. למעשה, תודות לקצב היצירה המהיר שלו, בידי יאנג מצויה עדיין כמות אדירה של חומר שנכתב על ידו אבל לא הוקלט מעולם.
יאנג נולד בשנת 1945,בטורונטו . בגיל 6 חלה בשיתוק ילדים , אשר גרמה להחלשות של צד שמאל בגופו, וכיום הוא עדיין הולך עם צליעה קלה. הוא עבר לפלורידה לשנה כדי להחלים, ומאוחר יותר אמו עברה לשם לצמיתות. כשהיה יאנג בן 12 התגרשו הוריו, והוא עבר עם אמו למניטובה , שם הפכה המוסיקה לחלק בלתי נפרד מחייו. את הקריירה המוסיקלית שלו החל בעת לימודיו בתיכון, כשניגן גיטרה בכמה הרכבים, בינהם The Jades, The Esquires ו- The Squires. עם ה-Squires ניגן יאנג משנת 63' ועד לפירוקם בשנת 65'. באותה שנה הוא הקליט מספר קטעים עבור חברת התקליטים “Elektra”, אך לא הצליח להשיג חוזה עם החברה. הוא חזר לטורונטו וב-1966 הצטרף ללהקת ה-Mynah Birds. הלהקה הקליטה מספר שירים עבור חברת התקליטים “Motown”, אך הקלטות אלה לא יצאו מעולם לאור. ההרכב התפרק ויאנג, יחד עם בסיסט הלהקה, ברוס פאלמר, נסע ללוס-אנג'לס. בלוס אנג'לס פגשו השניים את סטיבן סטילס והקימו איתו את ההרכב Buffalo Springfield. הם החלו להופיע במועדונים בלוס-אנג'לס, יחד עם ההרכב The Byrds. הלהקה זכתה להצלחה, אולם בין חבריה נוצרו מתחים, בין היתר בשל רצונו של יאנג לפתוח בקריירת סולו. ב-1968 עזב יאנג את ההרכב וחתם על חוזה עם חברת התקליטים “Reprise”.
אלבום הבכורה של יאנג, Neil Young, יצא בינואר 1969 וכלל שירים כמו “The Loner” ו-“The Last Trip To Tulsa". אלבום זה נחשב למתוחכם ביותר מבחינה הפקתית שהוציא יאנג עד היום. באותה שנה חבר יאנג להרכב Rockets, אותו פגש בלוס-אנג'לס ושכלל את הגיטריסט/זמר דני וויטן (שכתב את השיר "I Don’t Want To Talk About It", שהתפרסם בביצועם של רוד סטוארט ו-Everything But the Girl) הבסיסט בילי טלבוט והמתופף רלף מולינה. תוך שבועיים בלבד הקליטו יאנג וה-Rockets (ששינו את שמם ללהקת Crazy Horse) את האלבום Everybody Knows this is Nowhere. האלבום הגיע לזהב.
למרות שקריירת הסולו שלו היתה בעלייה, הצטרף יאנג בקיץ 69' להרכב Crosby, Stills & Nash, שכלל את עמיתו לבפאלו, סטיבן סטילס, והפך את הצליל שלהם לאפל וקודר יותר. הארבעה צברו קהל אוהד ולאחר שהופיעו בפסטיבל "וודסטוק" הם זכו לכינוי “הביטלס האמריקאים". ב-1970 חזר יאנג לאולפן להקלטת אלבום הסולו הבא שלו, After the Gold Rush. האלבום הוקלט עם קרייזי הורס וכלל זה לצד זה שירים אקוסטיים ופואטיים כמו “Tell Me Why" ו-”Only Love Can Break Your Heart", ושירי מחאה כמו “Southern Man”.
יאנג המשיך אל שנת 71' במופע אקוסטי שכלל חומר חדש. בשנת 72' הוא הוציא את האלבום Harvest, שהפך לאלבום המצליח ביותר של יאנג עד כה. הוא גם כלל את השיר היחיד של יאנג שהגיע למקום הראשון במצעדים, “Heart Of Gold". באותה שנה הוציא יאנג את פסקול הסרט “Journey Through the Past". גם הסרט וגם הפסקול לא זכו להצלחה. בפברואר 72' מת דני וויטן, גיטריסט הקרייזי הורס. האלבום Time Fades Away, אלבום הופעה חיה שהקליט יאנג ושיצא באותה שנה, תיעד את המתח שחווה יאנג בעקבות המקרה. גם את האלבום Tonight’s The Night הקליט יאנג כמחווה לוויטן, ולפועל במה בשם ברוס ברי. האלבום, שהוקלט בשנת 73', ראה אור רק שנתיים לאחר מכן.
ב-74' הוציא יאנג את On the Beach, בו נמשכה אווירת הקדרות שאפיינה את אלבומיו באותה תקופה. ב-75', יחד עם Crazy Horse, אליהם הצטרף הגיטריסט פרנק "פונצ'ו" סמפדרו, הקליט יאנג אלבום עוצמתי במיוחד, שנקרא Zuma. ב-76' הוא הוציא עם סטילס את אלבום הדואטים Long May You Run, וב-77' את האלבום American Stars ‘N Bars. בשנת 79' יצא אלבומו Rust Never Sleeps, אלבום רוק כועס העוסק בהחלדה, אמיתית ומטאפורית, של הנפש נגדה הוא נלחם בעזרת דמיון. בסיכומי העשור בשנת 1979 הוכתר יאנג על- ידי המגאזינים “רולינג סטון” וה"וילג' וויס”, כאמן העשור.
בשנת 80' הקליט יאנג אלבום קאנטרי שנקרא Hawks & Doves, שכלל שירים אקוסטיים עם תכנים פוליטיים שמרניים. ב-81' הוציא יאנג את האלבום Re-ac-tor. האלבום לא זכה להצלחה, ועם צאתו עזב יאנג את חברת “Reprise” ועבר לחברת התקליטים “Geffen”, שם הובטחו לו יותר כסף וחופש אמנותי גדול יותר. יאנג ניצל את החופש שניתן לו והוציא את האלבום האלקטרוני Trans, שהיה מושפע מההרכב הגרמני הניסיוני Kraftwerk. גם אלבום זה לא זכה להצלחה. ב-83' הוא הקליט את האלבום 'Everybody’s Rockin וב-85' חזר אל מוסיקת הקאנטרי, עם האלבום Old Ways, שהכיל שיתופי פעולה עם אמנים כמו Willie Nelson ו- Waylon Jennings. ב-86' הוציא יאנג את האלבום Landing on Water, אותו הפיק בשותפות עם דני קורצ'מר, שגם ניגן באלבום על גיטרה וסינתיסייזר. ב-87' הוציא יאנג את האלבום האחרון שלו בחברת “גפן”, Life, וחזר אל חברת התקליטים “Reprise”. ב-88' יצא האלבום This Note's for You ובאותה שנה הקליט יאנג, יחד עם Crosby, Stills ו- Nash את האלבום American Dream.
עד שנת 89' לא קיבלו אלבומיו של יאנג משנות ה-80 ביקורות טובות. עם צאת אלבומו הבא, בשנה זו, יצאו מגדרם הקהל והמבקרים כאחד. האלבום, Freedom, כלל שתי גרסאות שונות לשיר “Rockin’ In The Free World" ההמנוני. ב-1990 הקליט יאנג את Ragged Glory וב-91' הוציא אלבום כפול ואי.פי. שתעדו סיבוב הופעות שלו. באותה תקופה החלו הרכבי רוק אלטרנטיביים לחמם את הופעותיו, והוא זכה לתואר "אבי הגראנג'". ב-92' חזר יאנג אל הסאונד האקוסטי עם האלבום Harvest Moon, קריצה לאלבומו המצליח הארווסט, ששיר הנושא מתוכו הפך ללהיט. ב-94' הוא הופיע במופע אנפלאגד של MTV, שגם תועד על גבי אלבום. יאנג גם חיבר את שיר הנושא לסרט זוכה האוסקר “Philadelphia”, לבקשת במאי הסרט ג'ונתן דמי. באותה שנה הוא הוציא את האלבום Sleeps With Angels, אלבום יפה ומינורי שהוכתר כיצירת מופת על-ידי המבקרים. האלבום הוקדש לקורט קוביין מלהקת Nirvana, שבפתק שנמצא בבגדיו כשהתאבד היתה רשומה שורה משירו של יאנג "My My Hey Hey": "עדיף להישרף מאשר לדעוך לאט". האלבום היה מועמד לפרס "גראמי".
זמן קצר לאחר מכן שינה יאנג כיוון והחל לנגן עם חברי להקת Pearl Jam (מינוס הסולן אדי וודר) איתם הוציא את האלבום הכסחני Mirror Ball. בעיות משפטיות מנעו משם הלהקה לקבל קרדיט באלבום, ובנוסף, Mirror Ball לא הצליח כמצופה. יאנג הגיע לישראל והופיע עם חברי פרל ג'אם (במה שכונה "ניל ג'אם") ב-22 באוגוסט 1995 בבריכת השולטן בירושלים, ויום אחר כך באמפי קיסריה. בקיץ 96' הקליט יאנג עם קרייזי הורס את האלבום Broken Arrow ובשנת 2000 הוציא את האלבום Silver And Gold. את האלבום ליווה יאנג בסיבוב הופעות בו הופיעו לצידו, כזמרות רקע, אשתו ובתו. באותה שנה הוציא גם אלבום בהופעה חיה, Road Rock vol.1.

באפריל 2002 הוציא יאנג את אלבומו ?Are You Passionate. הסינגל הראשון מן האלבום, "Let's Roll", נכתב בהשראת אחד טוד בימר, נוסע באחד המטוסים שנחטפו והתרסקו ב-11 בספטמבר. טרם הוצאת האלבום, יאנג התאחד עם חבריו הוותיקים, קרוסבי, סטילס ונאש, לסיבוב הופעות בצפון אמריקה. האלבום עצמו הוקלט בשיתוף נגן הקלידים הוותיק בוקר טי. ג'ונס וחבריו ללהקת ה"אמ. ג'יז", לשעבר להקת הבית של חברת התקליטים Stax.
ב-2003 הוציא יאנג את Greendale, שהוגדר על ידו כ"רומן מוסיקלי" בן 10 שירים. האלבום הוקלט בשיתוף קרייזי הורס.
ב-2005 נותח יאנג בראשו, כשהתגלתה מפרצת במוחו. יאנג הופיע עם להקת הפריטנדרס בטקס קבלתה של הלהקה להיכל התהילה של הרוקנ'רול, ולאחר מכן חש שראייתו מתערפלת. בבית החולים התגלתה המפרצת, והוא עבר ניתוח שהוכתר כהצלחה.
בחרתי להעלות את HEART OF GOLD מתוך האלבום HARVEST
http://www.youtube.com/watch?v=c7M1Se-p7uk

מגי כהן
17-11-2007, 23:08
עוד 12/11
Booker T. Jones
[en-wikipedia]Booker_T._Jones[/en-wikipedia]
http://wallyheider.com/albums/BookerT/1_16.thumb.jpg
בחודש שעבר דיברנו על סטיב קרופר ועכשיו על בוקר טי !!!!
מוסיקאי/מולטי אינסטרומנטליסט ומפיק מוסיקלי אמריקני, ידוע כמקים ההרכב
Booker T. and the (http://en.wikipedia.org/wiki/Booker_T._and_the_MGs) MGs.
כבר מילדותו ניגן על סקסופון, אבוב, טרומבון, פסנתר ואורגן בכנסיה.
את הקריירה המוסיקלית שלו החל כשניגן על סקסופון באלבום של רופוס וקרלה תומאס, ובשנת 1962 הקים את ההרכב בוקר טי וה-MG'S . במשך אותו זמן חילק את זמנו כשהוא לומד מוסיקה באוניברסיטה, ונגינה עם ההרכב, הוא כתב עם אדי פלויד את I've Never Found a Girl (To Love Me Like You Do, עם אוטיס רדינג את I Love You More Than Words Can Say, עם וויליאם בל ואלברט קינג את Born Under a Bad Sign (http://en.wikipedia.org/wiki/Born_Under_a_Bad_Sign)." כשמאוחר יותר להקת קצפת עשתה גירסה משלה לשיר הזה. בשנת 1970 ניגן באלבומו של סטפן סטילס ובשנת 1971 הוקלט האבלום האחרון בחברת סטאקס של ה-MGS - Melting Pot .
להלן סקירה על האלבום הנ"ל מתוך גלריה מ"הארץ".
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif"1971 .the MG's" "Booker T and - "Melting Pothttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P101104/d.0.1011.230.1.9.jpghttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifhttp://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gifהרכב מעורב, הרמוניה מושלמת
שמם אולי מוכר פחות מאלה של זמרי הסול הגדולים שהשתמשו בשירותיהם הטובים, אבל ל"בוקר טי והאם-ג'יז" שמור מקום של כבוד בסיפורה של המוסיקה השחורה בארצות הברית. כלהקת הבית של הלייבל האגדי Stax, הקלידן בוקר טי ג'ונס וחבריו להרכב - אל ג'קסון (תופים), סטיב קרופר (גיטרה) ודונלד "דאק" דאן (בס) - ניגנו ברוב להיטיהם של ענקים כאוטיס רדינג, וילסון פיקט וסם ודייב. לצד צמד הכותבים אייזיק הייז ודייוויד פורטר, היה ההרכב המעורב, שחציו שחור וחציו לבן, אחראי לחלק ניכר מהקסם שהפך את החברה הקטנה מממפיס, טנסי, לאחד הכוחות המובילים בתור הזהב של הסול.
במקביל להקלטות ולהופעות עם אמני סטאקס, ה"אם-ג'יז" פעלו כהרכב עצמאי. בשנות ה-60 הם הקליטו כמה אלבומים ובהם קטעים מקוריים לצד גרסאות אינסטרומנטליות ללהיטים מוכרים (בין השאר, הקליטו אלבום שכולו מחווה ל"אבי רואד" של הביטלס). באלבומים אלה הם היו חופשיים יותר למתוח את המעטפת של צליל הסול הדרומי הסטנדרטי, ולתת ביטוי לכישוריהם כנגנים. אמנם אורגן ההאמונד של בוקר טי ג'ונס עמד במרכז והיה הרכיב הדומיננטי בצליל של האם-ג'יז, אבל כל אחד מחברי ההרכב תרם מרכיב שווה וקריטי ליצירת הצליל הייחודי שלה.
"Melting Pot", שהוקלט ברובו דווקא בניו יורק ולא בממפיס, מבטא היטב את התמורות שחלו במוסיקה השחורה בתפר שבין שנות ה-60 לשנות ה-70. השפעות של פאנק, ג'ז ורוק, שחילחלו לנוסחה הבסיסית של סטאקס, שיכללו את הצליל של ה"אם-ג'יז" ועשו אותו מעניין ומורכב בהרבה מרוב הקלטותיהם הקודמות. את הרושם העז ביותר מותיר קטע הנושא הארוך, שבו מגיעה ההרמוניה בין ארבעת חברי הלהקה לשלמות. לאורך שמונה דקות שלמות האורגן של בוקר טי ג'ונס משמש מצע לנגינת הגיטרה החסכונית ולגרוב המדבק של הבס, על רקע תיפוף אחיד, קפדני ומדויק. שבע הרצועות האחרות שבאלבום, בכולן יצירות מקוריות, לא נפלו ממנו.
ואולם למרות ההצלחה האמנותית המרשימה, Pot" "Melting היה שירת הברבור של הלהקה. התחייבויות מקצועיות הקשו את המשך העבודה המשותפת של חבריה, ולפני שה"אם-ג'יז" הספיקו להקליט אלבום נוסף, אל ג'קסון נרצח בנסיבות מסתוריות.
בוקר טי ג'ונס הפיק לאישתו שלושה אלבומים תחת השם Booker T. & Priscilla, בשנת 1981 הוציא סינגל I Want You, והפיק אלבומים לריטה קולידג' (גיסתו - דהיינו אחות אישתו פריסיליה) , ביל ווידרס ווילי נלסון, ניגן עם ריי צ'רלס על הקלידים וגם עם ניל יאנג (אממממ עוד מקרה נחמד ששניהם נולדו באותו תאריך).
בחרתי להעלות את Born Under A Bad Sign של אלברט קינג ושלו בביצוע של ריטה קולידג' כשהוא מנגן איתה באותה הופעה אבל משום מה לא רואים אותו בחושך אמממ בינתיים תהנו מהגיטריסט שלא זיהיתי אותו ....
http://www.youtube.com/watch?v=ZizNDv1sVUI

מגי כהן
18-11-2007, 16:47
14/11
Yanni
[en-wikipedia]Yanni[/en-wikipedia]

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/f/fc/Yanniethnicity.jpg (http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Yanniethnicity.jpg)
יאני הריסומאליס, הידוע בשמו הפרטי בלבד, הוא אחד המוסיקאים האינסטרומנטליים המצליחים של העידן החדש. בלדות הפסנתר הרומנטיות שלו ויצירותיו האינסטרומנטליות, שואבות כולן השראה מהפופ העכשווי, ומצטיינות ברגשנות מתפרצת וסוחפת ששבתה את ליבותיהם של מאזינים ברחבי העולם כולו. יאני, שהצהיר כי הוא מנסה להתחבר עם אנשים באופן רגשי דרך המוסיקה שלו, עשה זאת בעזרת הלחנה גרנדיוזית ומורכבת. הוא שילב סימפוניות המייצרות כמות אדירה של צלילים, יופי ורגש בנגינת קלידים אשר מאפשרת מגוון עצום של צלילים שונים. שילוב השניים הביא לתוצאה עוצמתית ומרשימה הרבה יותר מהמוסיקה אותה אפשר ליצור בעזרת כל אחד מהכלים בנפרד. מלבד היותו מלחין פופולרי ומצליח שולח יאני ידו גם בהלחנת פסקולים לסרטים ובמוסיקה המיועדת לפרסומות ולפרוייקטים אחרים.
מתוך כתבה מ-מומה:
יאני נולד וגדל בעיר היוונית קאלאמאטה. כבר בגיל צעיר הוא גילה כישרון טבעי לנגינה בקלידים, אך מעולם לא למד נגינה ואינו יודע לקרוא תווים. בנעוריו הצטיין יאני דווקא בספורט (במיוחד בשחייה), ובגיל 14 היה חבר בנבחרת השחייה הלאומית של יוון ושבר את השיא הארצי לשחייה בסגנון חופשי. יאני, שחלם על קריירה אולימפית בשחייה, נסע לאחר סיום לימודיו בתיכון לארה"ב, שם למד פסיכולוגיה באוניברסיטת מינסוטה וסיים את התואר הראשון. במהלך לימודיו הוא ניגן עם להקת הרוק הפרוגרסיבי Chameleon וזנח את שאיפותיו האקדמיות-פסיכולוגיות לטובת העיסוק היצירתי במוסיקה. כשהשתקע בסופו של דבר בלוס-אנג'לס, לא התקשה יאני למצוא עבודה כנגן הקלטות, כמלחין ג'ינגלים וכמפיק, תודות לכישרונו הענק כקלידן וכמלחין, ותודות לידע המוסיקלי הרחב שלו, שנבע, כאמור, מלימוד עצמי.
לאחר שהוציא מספר אלבומים באופן עצמאי, התקבץ סביב יאני בסיס קטן ונאמן של מעריצים, ומאוחר יותר הוא הוחתם על חוזה בחברת התקליטים "פרייבט מיוזיק". יאני הפך לכוכב המפורסם ביותר של החברה, וב-86' הוא הוציא את האלבום Keys to Imagination שזכה להצלחה. למרות היותו אמן אינסטרומנטלי, הוא ניחן בתיאבון רב בכל הנוגע להופעות, והעובדה שהופיע רבות ברחבי ארה"ב, באירופה, בסין, בדרום אפריקה וכמובן ביוון, עמדה ביחס ישר לפופולריות שלו. האלבום הכפול Yanni Live at the Acropolis שיצא ב-93' נחשב לאחת מיצירות המופת שלו והגיע לפלטינה מספר פעמים. האלבום תיעד את הופעתו הראשונה של יאני ביוון, 20 שנה מאז עזב אותה. ההופעה, שהייתה בלתי נשכחת, כללה ביצועים חדשים לקטעים קלאסיים כמו "Keys Of Imagination", "The Rain must Fall", "Nostalgia" ו-"Reflections Of Passion". גם הפקתה של ההופעה הייתה גרנדיוזית בקנה מידה בינלאומי וכללה, מלבד התזמורת הפילהרמונית המלכותית, גם צוות של למעלה מ-200 תאורנים, טכנאים, צלמים ואנשי סאונד.
הפופולריות של יאני גדלה כאשר חברת "British Airways" שילבה קטע שלו בשם "Aria" בפרסומת הטלוויזיה שלה, והרומן המתוקשר שלו עם לינדה אוואנס (היא קריסטל מהסדרה "שושלת"), שזכה לסקירה נרחבת בצהובונים, עשה גם הוא את שלו. בשנת 97' עבר יאני לחברת "וירג'ין", והוציא את Tribute, אלבום חי שהוקלט בהודו וסין, ובשנת 2000 יצא האלבום If I Could Tell You.

yanni-keys of imagination מתוך אלבומו (השני )על אותו שם משנת 1986
http://www.youtube.com/watch?v=AKe5IzYG2Cg
http://mooma.keshet-tv.com/images/pix.gif

מגי כהן
18-11-2007, 17:33
15/11
Petula Clark
[en-wikipedia]Petula_Clark[/en-wikipedia]

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/4/48/PetulaLongIsland.JPG (http://en.wikipedia.org/wiki/Image:PetulaLongIsland.JPG)
זמרת/מלחינה/שחקנית בריטית, מוכרת לנו כאשר הוציאה להיטים בשנות השישים שמושמעים עד היום....עם מכירת כ-70 מליון תקליטים בכל העולם...ואף זכתה להכנס לספר של גינס על כך.
היא כבר חמישים שנה בערך שרה ועדיין לא אמרה נואש.
היא החלה לשיר עוד במקהלת הכנסיה בעודה ילדה, כבר בשנת 1942 כיכבה בתכנית רדיו של ה-BBC ונחשבה ל"שירלי טמפל" של האנגלים, בזמן שפרצה מלחמת העולם השניה היו שמים את תמונתה על הטנקים בשביל המזל.
בשנת 1944 גילה אותה במאי סרטים שליהק אותה לסרטו "מדליה עבור הגנרל" ומאז שיחקה בכל מיני סרטים בשנות החמישים שנחשבו כסרטי בי (B MOVIES ) סרטים שנעשו בעלות נמוכה ולרוב הוצגו כשני סרטים במחיר אחד. בשנת 1946 הופיעה בטלויזיה בתכניות אירוח עד שהנחתה תכנית אירוח משלה בשנת 1949 , בשנת 1966 ובשנים 1972-1974.
בשנות החמישים אף הוציאה סינגלים שהפכו ללהיטים, בשנת 1958 הוזמנה להופיע באולימפיה בפאריס, לאחר מכן היא הוחתמה על חוזה בחברת תקליטים צרפתית (ווג), ב-1960 הופיעה בבלגיה ובצרפת יחד עם הזמר סשה דיסטל, אשר שמרו על קשר חברי עד מותו בשנת 2004.
בשנת 1961 נישאה בצרפת . היא פיתחה קריירה מוסיקלית גם בצרפת וגם באנגליה.
בשנת 1964 יצא הלהיט DOWNTOWN שהצליח בכל העולם ושמכר שלוש מיליון עותקים רק בארה"ב, וזה היה אחד הלהיטים מבין 15 שיצאו לפטולה באותה תקופה , דבר שהוביל אותה לקבל את פרס הגראמי על הזמרת הטובה ביותר בשנת 1965.
בעקבות הפרס היוקרתי היא קיבלה הצעות לאירוח בתכניות טלויזיה בארה"ב , ידועה לרוב תכנית שהיא שרה עם הרי בלפונטה ובאמצע השיר היא נגעה בזרועו של בלפונטה, דבר שהיה אוי ואבוי בקרב הדרומיים הפלצניים, על כן ביקשו שיצלמו שוב את אותה סצנה, אך היא בתוקף סרבה והתעקשה שיראו את הטייק המקורי שצולם, דבר שכמובן הביא לתרעומת בקרב הדרומיים המטומטמים שטענו קודם כל גבר ואישה מגזעים שונים מראים חיבה זה לזו אוי ואבוי אוי אוי אוי (מגעילים).
בשנות השבעים הופיעה ברחבי ארה"ב, בסוף שנות השישים השתתפה בשני מחזות זמר, ומחזמר אחר ב-1980
אחרי זה החליטה קצת להוריד את הקצב כדי להתפנות למשפחתה, אך את תפקיד מריה היא שיחקה בגירסה התיאטרלית של צלילי המוסיקה.בשנות התשעים חזרה להופיע ברחבי העולם וב-2002 יצא לה אוסף שמכיל את כל הקריירה המוסיקלית שלה.
בחרתי להעלות את השיר שכתב צ'רלי צ'פלין Petula Clark - This Is My Song בגירסה צרפתית/ואנגלית
http://www.youtube.com/watch?v=AMVa6AmXcVA

מגי כהן
19-11-2007, 17:50
18/11
קודם כל יש את Graham Parker
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/9/90/Squeezing_out_sparks_cover.jpg (http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/9/90/Squeezing_out_sparks_cover.jpg)
[en-wikipedia]Graham_Parker[/en-wikipedia]
זמר ומוסיקאי בריטי, הקים הרכב בשנת 1975 בשם Graham Parker and the Rumour והופיעו בפאבים שנתנו הופעות רוק ברחבי אנגליה, הוציאו שני אלבומים לא מצליחים, ובשנת 1977 הוציאו סינגל שהוא COVER לשיר -Hold Back the Night של ה-TRAMMPS , אשר הגיע גם למצעדים ואף הופיעו איתו בטלויזה ב-TOTP .
נהגו להשוות את סיגנון המוסיקה של פארקר עם אלביס קוסטלו וג'ו ג'קסון שבאותה תקופה כיכבו אף הם עם להיטים משלהם בסגנון PUNK רוק שאפיין אותם. לאחר שדי הצליח עם הלהיט של ה-TRAMMPS החליט לשנות כיוון ולכתוב מוסיקה יותר ידידותית כדי להצליח בארה"ב, והאלבום Stick To Me (http://en.wikipedia.org/wiki/Stick_To_Me) יצא בשנת 1977 כשהוא משאיר אחריו הרבה ביקורות שנויות במחלוקת, בטענה שפארקר נשמע הרבה יותר טוב בהופעה מאשר בסטודיו (הרי הוא היה מלך המופיעים בבריטניה בפאבי רוק).
בשנת 1979 מוציא את אלבומו Squeezing Out Sparks שנחשב לאלבום המופת שלו ושל ה-RUMOURS, בשנת 1980 ה-RUMOURS התפרקו לאחר שיצא עוד אלבום מצליח בשם The Up Escalator אך מי שחשב שבזה נגמרה הקריירה שלו, טעה בגדול, רק אז החלה הקריירה שלו לפרוח ולהוציא אלבומים זה אחרי זה משנות השמונים ועד היום, עם הופעות מצליחות ברחבי ארה"ב
בחרתי להעלות את השיר
You Can't be Too Strong מתוך האלבום המופת SQUEEZING OUT SPARKS מצאתי הופעה לפני כמה חודשים ולא מצאתי את הגירסה של התקליט אבל אפשר פחות או יותר לקבל דיעה על הסגנון שהוא מיקס של ברוס ספרינסטין/אלביס קוסטלו :-)
http://www.youtube.com/watch?v=aGeQXvegc0o

וגם....
Kim Wilde
http://img2.tapuz.co.il/forums/1_107300304.jpg
[en-wikipedia]Kim_Wilde[/en-wikipedia]
תעוד מאת MISHAT מפורום 100 FM
אחת הזמרות הכי פופולריות של סצינת הפופ האנגלית של סוף שנות ה-70. נולדה ב-18 לנובמבר 1960 בבריטניה. אביה Marty Wilde, זמר רוק ידוע, אימה Joyce Baker, שרה ורקדה בלהקת The Vernons Girls. הזמרת לעתיד למדה במכללה לעיצוב ושרה עם אימה בלהקת הליווי של אביה ואילו מאוחר יותר בהלקטות של אחיה Ricki.
Mickie Most, מפיק אנגלי ידוע ובעל חברת תקליטים RAK החל להתעניין בהקלטות דמו של Kim עצמה והשקיע בה יותר מ-200 אלף לירות סטרלינג.
הסינגל הראשון של הזמרת KIDS IN AMERICA שיצא ב-1981 בולט באגרסיביות וצורה קשיחה של ביצוע. השיר הזה הפך ללהיט ב-12 מדינות ונמכר ב-2 מיליון עותקים. האלבום הראשון "Kim Wilde" היה לא פחות מוצלח. הוא הגיע למקום ה-3 והפך ל"זהב". בזמן מאוד קצר נמכרו 6 מיליון עותקים.
בשנה שלאחר מכן, מוציאה Kim Wilde את האלבום השני Step. השיר האחרון באלבום CAMBODIA פופולרי עד עכשיו ומושמע בתחנות רדיו רבות.
בשנת 1986 יוצא האלבום Another Step. גרסת קאבר לשירYOU KEEP ME HANGING ON תופס את המקום השני במצעד הלהיטים הבריטי.
שני האלבומים הבאים היו מוצלחים גם הם. הדיסק Close שיצא ב-1988 והכיל 5 להיטים הפך לשיא הקריירה של הזמרת (מקום 8 במשך 38 שבועות). באותה שנה הזמרת הייתה אורחת כבוד בפסטיבל סופוט שבפולין.
במחצית הראשונה של שנות ה-90, הזמרת הוציאה את האלבומים:
Love Moves (שנת 1990)
Love Is (שנת 1992)
The Singles Collection 1981-1993 (שנת 1993)
Now And Forever (שנת 1995)
בשנת 1995 התחנתה, ב-1998 ילדה בן וב-2000 בת.
ואני בחרתי את השיר
kim wilde - you came
http://www.youtube.com/watch?v=RqCLGWz9-SE

מגי כהן
19-11-2007, 18:19
19/11
Ofra Haza
[en-wikipedia]Ofra_Haza[/en-wikipedia]
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/7/76/Ofra_g_hits.jpg (http://upload.wikimedia.org/wikipedia/en/7/76/Ofra_g_hits.jpg)
עפרה חזה (ויקיפדיה)
עפרה חזה (19 בנובמבר 1957 - 23 בפברואר 2000 ), זמרת ישראלית מצליחה. גם לאחר מותה, נחשבת לאחת הזמרות המובילות והאהודות בישראל ולאחת מהזמרות הישראליות המצליחות ביותר בעולם. אישיותה הכובשת, איכותה הקולית הנדירה וסגנונה המוזיקלי הייחודי הם שהביאו להצלחתה הרבה בישראל ובעולם.
ילדותה - סדנת תיאטרון שכונת התקווה

עפרה חזה נולדה בשכונת התקווה בתל-אביב , כילדה תשיעית להורים דתיים יוצאי תימן. היא החלה את הקריירה המוזיקלית שלה בגיל 12 בסדנת התיאטרון של השכונה, שנועדה להעלות הצגות מחאה (כנגד האפליה של יוצאי מדינות ערב) ומאוחר יותר הופיעה עם שירים מקוריים ושירי מסורת של יהדות תימן. הסדנה נוהלה על ידי בצלאל אלוני, שלאחר מכן הפך למנהלה האישי. יחד עם הסדנה הופיעה חזה בפני החיילים במלחמת יום הכיפורים. בשנת 1974 השתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי עם השיר "שבת המלכה", ועל אף שהייתה זמרת אנונימית ונערה בת 16 וחצי בלבד, גברה על יתר המתמודדים, ביניהם זמרים נחשבים כגון ששי קשת, שרה בדישי ושלשיית שוקולד מנטה מסטיק , וקטפה את המקום הראשון (למחרת נערך סיבוב שני עם אמנים נוספים ולאחר שקלולו ירדה חזה למקום השלישי). בגיל 18 יצאה למסע הופעות בארה"ב מטעם משרד החוץ .
תחילת הקריירה
בצה"ל שירתה חזה תחילה בצוות הווי נח"ל ולאחר מכן בתור פקידה פלוגתית, בפלוגה ג' של חיל החימוש . לאחר שיחרורה הצטרפה לליהוק חדש של להקת "שוקולד מנטה מסטיק יחד עם רותי הולצמן וישראלה קריבושי , אולם הוא התפרק במהירות. תקליט הסולו הראשון שלה היה "שיר השירים בשעשועים" שיצא ב-1978 ושכל מילות שיריו מבוססות על ספר שיר השירים. הלחנים והביצועים של עפרה נשארו בדיוק בסגנון של "סדנת תיאטרון שכונת התקווה". נוסף על כך רבים משיר האלבום כבר הושרו בעבר על ידי הסדנה, ואף שמו נושא את שמה של אחת ההצגות שהעלתה . ב-1979 הופיעה בסרט "שלאגר " עם שלישית הגשש החיוור , ובו ביצעה את "שיר הפרחה " שהפך ללהיט הראשון שלה. באותה שנה השתתפה חזה גם בסרט "נערת הפרברים" של ג'ורג' עובדיהשהופק ביפו העתיקה. באותה תקופה, גדולי הכותבים והמלחינים הידועים סירבו לשתף עימה פעולה, ובלית ברירה אלוני כתב והלחין כמעט את כל שיריה. כך בעצם, בצלאל אלוני היה היוצר הראשי של אלבומיה הראשונים של עפרה, ומתוך השירים שכתב ו/או הלחין לה הרבה נרשמו כלהיטים וביניהם "הגשם", "שיר אהבה לחייל", "אמן למילים", "תפילה", "במנגינת הלב" ועוד. כמו כן גם השתתפה ב- 1976 בתוכנית שכונת חיים עם השיר "שיר הפיסוק", שחשף אותה לראשונה.

שנות השמונים - ההצלחה הגדולה בישראל והפריצה בחו"ל

בשנת 1980 הוציאה חזה את אלבום הסולו הראשון שלה , "אל אהבות שלנו " (זהו למעשה אלבום הסולו השני שלה, קדם לו "שיר השירים בשעשועים", אך כיוון שזה כלל חומרים כמעט זהים לשל הסדנה ולא הביא לפריצה המיוחלת, נחשב "על אהבות שלנו" כאלבום הבכורה). להיטי האלבום התברגו במהירות בראש המצעד, ביניהם "הגשם", "שיר אהבה לחייל" ו"פלאש גורדון". האלבום כלל גם את להיטה הגדול "שיר הפרחה". האלבום זכה להצלחה ונמכר ב-20 אלף עותקים. חזה זכתה בתואר "זמרת השנה" ברשת ג' ובגל"צ.
ב-1981 יצא אלבומה השני, "בוא נדבר ". כמו קודמו, הוא הפך לאלבום זהב, זיכה את חזה בתואר "זמרת השנה" של אותה השנה בכל כלי התקשורת וכלל את אחד מלהיטיה הגדולים ביותר, "תפילה" (מקום 6 במצעד השנתי).
"פיתויים ", אלבומה השלישי, ראה אור בשנת 1982 וכלל כבר כיסוי תקשורתי נרחב יותר: מופע חי ששודר בערוץ הראשון, מוספים מיוחדים בעיתוני הנוער ואת האלבום עצמו קידמה חזה בסיבוב הופעות מקומי. להיטי האלבום, "גבריאל", "מלכת הקסמים" (מתחרות השירוויזיון 1981), "מכתב אהבה" ו"כל יום מתחילה שנה" הפכו את האלבום לאלבום זהב וחזה זכתה, בפעם השלישית, בתואר "זמרת השנה". עוד באותה שנה, הוציאה חזה את האלבום "עפרה חזה לילדים".
שנת 1983 היוותה נקודת זינוק משמעותית עבור חזה. הופעתה הבלתי נשכחת באירוויזיון 1983 ריגשה רבים בישראל כששרה את השיר "חי" המצטט בתוכו גם את המילים "עם ישראל חי" על אדמת גרמניה . הוא זיכה אותה במקום השני באותה תחרות, בהפרש של 6 נקודות בלבד מהזמרת מלוקסמבורג. השיר, "חי" (מילים: אהוד מנור לחן: אבי טולדנו ), הפך ללהיט פופולרי גם בישראל וגם בחו"ל, והזניק את מעמדה של חזה מכוכבת עולה לסופרסטארית מקומית. היא הפכה למושא ההערצה של ילדי המדינה, ותמונותיה התנוססו על מוצרי פופ רבים (מצעים, כריות, מחברות, מדבקות, יומנים). בפעם הרביעית ברציפות, היא קטפה את תואר "זמרת השנה" ו"חי" זכה בתואר "שיר השנה". האלבום בעל אותו שם הפך למצליח ביותר שלה, עם להיטים כמו "אמן למילים" ו"סוף הקיץ" ונמכר עד היום בכ-80 אלף עותקים (פלטינה כפולה). עוד באותה שנה, הוציאה חזה את האלבום "שירי מולדת " בו היא ביצעה קלאסיקות ישראליות משנות החמישים והשישים. האלבום הפך לרב-מכר גם הוא, ונמכר עד היום ב-60 אלף עותקים.
ב-1984 , בשיא ההצלחה שלה, יצא אלבומה "בית חם ". פרט לשיר הנושא, להיטים נוספים מהאלבום כללו את "יד ביד" (מקום 8 במצעד השנתי) ו"איתך הלילה". האלבום הפך במהרה לאלבום זהב. בדצמבר, הוציאה חזה כפרויקט מחווה להורים שלה ושל אלוני, את האלבום "שירי תימן", לימים זה שפרץ את דרכה אל השוק העולמי. ברגע שהעזה חזה לחזור אל שורשיה, חזרו גם רשתות הרדיו להתעלם ממנה. אף רשת לא הסכימה להשמיע שירים מאלבום זה. מתוסכל ואובד עצות, החליט אלוני לפנות אל יזהר אשדות ויאיר ניצני , שיפיקו מחדש שני שירים מאלבום זה: "גאלבי" ו-"אם ננעלו". חלק מהכלים התימניים נוטרלו, והוספו כלים חדשים. על אף קבלת הפנים הצוננת ברדיו, האלבום הפך להצלחה מסחרית מפתיעה ונמכר במהרה ב-40 אלף עותקים. תפנית ארעה, כאשר התגלגלו מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים אל חברת התקליטים האנגלית "S Records ". בחברה התרשמו מאוד, וקנו את זכויות התקליט מ-"הד ארצי". התקליט נמכר ללא הרף באנגליה, והמבקרים יצאו מגדרם למשמע הסגנון המיוחד של הזמרת הזכורה מהאירוויזיון. באותה השנה, לראשונה מזה 4 שנים, חזה הפסידה את תואר "זמרת השנה" לירדנה ארזי, שהייתה יריבתה התקשורתית, עוד מהתקופה בה ארזי הפסידה לחזה בקדם אירוויזיון. האחרונה ניסתה במשך מס' שנים לפרוץ את השוק המקומי כזמרת סולו לאחר פרידתה מ"שוקולד מנטה מסטיק ", וב-1984 הצליחה להעפיל אל הפסגה. לראשונה מאז החלה הקריירה המשגשגת שלה, נאלצה חזה לחלוק את הפסגה עם זמרת נוספת.
על "אדמה" שיצא ב-1985 כבר עבדו עם חזה מיטב הכותבים בישראל.אהוד מנור, יאיר קלינגר, נעמי שמר ויעקב אורלנד הם רק חלק מהרשימה. להיטי האלבום היו שיר הנושא (מקום 5 במצעד השנתי), "גורל אחד" ו"מישהו הולך תמיד איתי". האלבום נמכר ב-40 אלף עותקים והגיע למעמד פלטינה. עוד באותה שנה, הוציאה חזה את "שירי מולדת ב'", שהיווה המשך לקודמו. אלבום זה נמכר ב-40 אלף עותקים.
מאז ההצלחה באירוויזיון והצלחת "שירי תימן" בחו"ל, נעשתה חזה לזמרת מבוקשת גם בתפוצות, בעיקר באירופה. מעמדה של חזה בחו"ל הלך וגדל ואיתו גם הביקושים להופעות. הגרסה המחודשת של "גלבי" כבשה את המצעדים. חזה התראיינה בתכניות האירוח הפופולריות ובעיתונים הנחשבים, וקמו לה מעריצים גם בחו"ל. כדי לקדם את הקריירה בחו"ל הוא הקליטה אלבום שלם בצרפתית בשם "Aime Moi", שכלל גם חידושים בצרפתית לשירים עבריים שהצליחו(לבסוף שוחררו מספר סינגלים מן האלבום, אך הוא לא יצא במלואו). במקביל היא לא זנחה את הקריירה בישראל והמשיכה לקיים הופעות, ואף לשחק במחזות זמר.
ב- 1986 ניסתה חזה לעדכן את הסאונד המוזיקלי בסגנונה וחברה עם יזהר אשדות להפקת האלבום "ימים נשברים" שכלל סאונדים ואפקטים עדכניים. נוסף על כך, כל השירים והלחנים באלבום (פרט ללחן השיר "הכאב הזה" שהולחן בשיתוף עם אשדות) נכתבו על ידי חזה בעצמה. למרות מסע הופעות בבימויו של צדי צרפתי , שקידם את האלבום, ולמרות שהגיע לאלבום זהב במכירות, המכירות עדיין היו נמוכות מהמכירות בשנים הקודמות, והאלבום נרשם ככישלון יחסי. אף על פי כן, חזה הצליחה להצעיד שירים במצעד, בהם "פגישה בשש", "להמשיך לצעוד" ו"הכאב הזה".
בשנת 1987 הקליטה חזה את האלבום "שירי מולדת ג'". האלבום יצא לרגל חגיגות 40 שנה למדינת ישראל. ב- 3 בפברואר של אותה שנה ניצלה מהתרסקות מטוס שהיה אמור להחזיר אותה מהופעה מבסיס חיל האוויר לתל-אביב,באותה השנה היא השתתפה בפסטיגל וזכתה במקום השני עם השיר "ארבעים".
עוד באותה שנה, תבעה חזה צמד ראפרים אפרו-אמריקאים אשר סמפלו את קולה מהשיר "אם ננעלו". אלוני, שראה את ההצלחה האדירה של הסמפול, החליט לקחת את אותה גרסה מחודשת של "אם ננעלו" מ-1984, לערוך אותה מעט, ולשלב בה קטעים באנגלית שכתב שיושרו על ידי חזה. הדבר אכן נעשה, והתוצאות לא אכזבו. ביוני 1988 הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים בגרמניה ושהה שם 9 שבועות רצופים. הסינגל נמכר בכיותר משלושה מיליון עותקים. באותה שנה זכתה גם בתואר זמרת השנה שם. כך יצא, שסמפול גרסת "אם ננעלו" על ידי הראפרים נתן לעפרה קידום גדול בחו"ל.
חזה התפרסמה לא רק באירופה ובאמריקה, אלא גם במזרח הרחוק ואפילו בארצות ערביות כמו תימלן . אלבומה "שדי" (Shaday), שכלל את השירים "גלבי" ו"אם ננעלו" בתוספת שני תרגומים לשירים מתוך האלבום "ימים נשברים" ועוד שירי דאנס אתניים, יצא בשנת 1988 . אלבום זה נמכר עד סוף השנה בלמעלה ממיליון עותקים באירופה ובעשרות אלפי עותקים בארה"ב . מלבד הגרסאות המחודשות והמצליחות ל"אם ננעלו" ו"גאלבי", בלטה רצועה נוספת מתוך התקליט - "Love Song". השיר שהוא בעצם "רענון" לשיר של חזה מאלבום הסולו הראשון שלה,מכיל קטע (משיר השירים) המדגיש את עוצמת וייחוד האהבה. בגרסה המחודשת אין שום כלי נגינה , ורק מין אפקט הד קל ברקע. יכולתה הקולית היוצאת דופן של חזה מודגשת ביותר בשיר זה , ומסיבה זו יוצרים בעולם השתמשו ומשתמשים בשיר זה ליצירותיהם . באותה שנה זכתה עפרה במקום הראשון בטקס "אריה הזהב" בגרמניה, וכעבור שנה זכתה במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו . ההצלחה בחו"ל לא אפשרה לחזה להמשיך ולהוציא תקליטים גם בישראל, ועל כן היא נעדרה למספר שנים והתרכזה בקריירה שבחו"ל.
ב-1989 הוציאה חזה את האלבום "רוח מדברית" (Desert Wind), שנרשם ככשלון יחסי ומכר רק חצי מיליון עותקים, אך מספר שירים מהאלבום כמו "Ya Ba Ye" ו"Wish Me Luck" נרשמו כלהיטים. נוסף על כך סיבוב ההופעות של האלבום זכה להצלחה מרובה וכלל שני הישגים חסרי-תקדים: ראיון והופעה בתוכניתו של מלך הטוק-שאוו האמריקני המנוח, ג'וני קרסון, וראיון בתוכנית הבוקר האמריקנית, The Today Show. באותה שנה השתתפה בעשיית הרמיקס לשיר "מקדש האהבה" של להקת Sisters of Mercy. שיר בוצע בסגנון רוק כבד, והיא תרמה את קולה בסלסולי רקע. שיר זה הפך ללהיט באירופה ובארה"ב . כמו כן, סירבה חזה ממניעים דתיים לבקשת הותיקן לשיר בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני . חזה הפכה לזמרת מוערכת בחו"ל עם הסגנון המוזיקלי החדש שלה ולסמל גאווה לישראל . למעשה, מומחים לדבר בחו"ל אומרים שחזה היא בעצם הראשונה מכולם שהביאה לעולם מוזיקה אתנית בשילוב סגנון מערבי, ובעצם יצרה את הז'אנר "מוזיקת עולם" שכה פופולרי היום .
פה אני מחליטה לקחת פאוזה (גם נגמר המקום)
Sisters of Mercy - Temple of Love כשהיא תורמת את קולה המדהים
http://www.youtube.com/watch?v=ROnXv7Z7v28
יהי זכרך ברוך יקירה

liatl13
20-11-2007, 17:39
בס"ד
מגי יקרה!
כל מילה בסלע, וגם אני מצטרפת:
יהי זיכרך ברוך עפרה יקרה,
ליאת.

מגי כהן
25-11-2007, 16:58
20/11
Norman Greenbaum
http://www.marsneedsguitars.com/blog_pics/ng.jpg
זמר ופזמונאי אמריקני, למד מוסיקה באוניברטיסה של בוסטון, גרינבאום הכי ידוע עם הלהיט שלו
SPIRIT IN THE SKY
[EN-WIKIPEDIA]Spirit_in_the_Sky[/EN-WIKIPEDIA]
שמכר כשתי מיליון עותקים בשנת 1969 ו-1970- השיר נכנס לקטגוריית להיטי ONE HIT WONDER (שירים בודדים שהפכו ללהיטים לזמר או להקה) השיר גם שובץ בהרבה פסי קול של סרטים וגם בהרבה פרסומות.
לפני הלהיט הזה, גרינבאום הביא עוד להיט בשם The Eggplant that Ate Chicago, עם הרכב בשםDr. West's Medicine Show and Junk Band.
בשנת 1986 להקה אחרת עשתהל-SPIRIT גירסת COVER בשם Doctor and the Medics וגם בזכות השיר הזה נחשבו ללהקה עם להיט אחד.
להלן הביצוע של נורמן
Norman Greenbaum - Spirit in the Sky
http://www.youtube.com/watch?v=VUBfwotSVJQ&feature=related
ושל Dr. & the Medics - Spirit in the Sky
http://www.youtube.com/watch?v=J4N_cFKUBec&feature=related
וגם...Duane Allman
http://www.phys.selu.edu/~dan/images/duane6.jpg

[EN-WIKIPEDIA]Duane_Allman[/EN-WIKIPEDIA]
גיטריסט מחונן וממקימי ההרכב להקת האחים אולמן (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%94%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%97%D7%99% D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%9F) עם אחיו גרג.
הוא היה לגיטריסט רכש, בכל הפקת אלבומי רוק ביקשו ממנו לנגן, כמו כן הוא ניגן באלבום LEYLA בהרכב של אריק קלפטון DEREK AND THE DOMINOES לפי בקשתו של קלפטון. הוא הוכתר למקום השני בין הגיטריסטים המובילים אחרי ג'ימי הנדריקס.
DUANE החל ללמוד גיטרה בעקבות אחיו גרג, ההשפעה הגדולה ביותר שלהם היתה על ידי BB KING כאשר ראו הופעה שלו בשנת 1959 ומשם החליטו שהם חייבים ללכת על הסגנון הזה .
ההרכב הראשון שלהם נקרא ALLMAN JOYS, בשנת 1967 הצטרפו ללהקת Hour Glass שיחד עם ההרכב הזה הוציאו שני אלבומים אך הם לא היו מספיק לרוחו של אולמן מכיוון שזה היה די רחוק מהסגנון שהוא רצה תמיד לנגן, ההרכב הנ"ל התפרק בשנת 1968 . דואן אולמן החל לנגן כגיטריסט רכש, ניגן עם וילסון פיקט באלבום HEY JUDE דבר ש"הפיל" הרבה מפיקים מוסיקלים שרצו רק אותו לנגן באלבומים שהפיקו כמו של ארטה פרנקלין, פרסי סלג' ועוד זמרי R & B מוכרים של התקופה.
בשנת 1969 נוסדה להקת האחים אולמן, אל שני האחים הצטרפו הגיטריסט דיקי בטס, הבסיסט ברי אוקלי וצמד המתופפים בוטש טראקס וג'יימו ג'והנסון, ובהרכב זה הקליטה הלהקה את אלבומה הראשון, The Allman Brothers Band מ-1969 .האלבום הושפע מהבלוז הבריטי של סוף שנות ה-60, בעיקר מ-Cream ואריק קלפטון, אבל כלל גם השפעות חזקות ואותנטיות של סול דרומי, רית'ם אנד בלוז, ואפילו ג'אז. באלבום השני, Idlewild South מ-1970, שחשף גם השפעה עמוקה של קאנטרי אקוסטי, המשיכו אולמן ובטס לפתח את צליל הגיטרה הייחודי שלהם, שהתבסס על האיזון המורכב בין תפקידי הסולו הכפולים שלהם. באותה שנה ניגן דוויין גם עם אריק קלפטון בהרכבו החדש דרק והדומינוס, והקליט איתו את האלבום הקלאסי Layla.
שני האלבומים הראשונים של האחים אולמן לא היו להיטים גדולים, אבל הלהקה משכה קהל רב להופעותיה הארוכות, שכללו אלתורים מורכבים וממושכים, כמעט-ג'אזיים באופיים. כמה מהופעותיה של הלהקה במועדון ה"פילמור-איסט" בניו יורק הוקלטו בתחילת 1971, ויצאו באלבום-ההופעה הקלאסי Live At Fillmore East. האלבום היה הצלחה מיידית והפך את האחים אולמן לאחת הלהקות הפופולריות בארה"ב, אבל זמן קצר אחרי צאתו נהרג דוויין אולמן בתאונת-דרכים, כשרכב על אופנועו. הלהקה האבלה, שהייתה באמצע ההקלטות לאלבום-האולפן הבא, המשיכה בלעדיו.
כאן אני מעלה אותו בהופעה עם ההרכב כשהוא על הגיטרה אי אפשר לפספס אותו
http://www.youtube.com/watch?v=YQsAxHk54x4

מגי כהן
26-11-2007, 18:13
המשך 20/11
Joe Walsh:clap:
http://www.nndb.com/people/873/000062687/walsh.jpg
[EN-WIKIPEDIA]Joe_Walsh[/EN-WIKIPEDIA]
גיטריסט ומוסיקאי אמריקני מוכר יותר כשהצטרף ל-EAGLES בשנת 1976 , אך לפני ואחרי זה הוא גם היה פעיל במוסיקה.
בשנת 1968 החליף את הגיטריסט של להקת James_Gang (http://en.wikipedia.org/wiki/James_Gang) עד 1971 ואז הקים את להקת Barnstorm אשר הוציא איתם שני אלבומים, הראשון לא כל כך הצליח לעומת השני אשר משם יצא הלהיט
Rocky Mountain Way (http://en.wikipedia.org/wiki/Rocky_Mountain_Way). ב-1974 גם ההרכב הזה התפרק ו-וולש הלך לקריירת סולו, הוציא שני אלבומים ובשנת 1976 הצטרף ללהקת הנשרים, הצטרפותו להרכב גרמה לשנות את סגנון המוסיקה מרוק רך ליותר מחוספס, בזמן הקלטתהאלבום של הנשרים HOTEL CALIFORNIA שוולש כמובן כיכב שם, הוא גם הקליט שני אלבומי סולו ועוד שיר ששובץ בפס קול הסרט THE WARRIORS (כפרות עליך רון:air_kiss:) שנקרא In the City, ואף שובץ באלבום The Long Run של הנשרים.
לאורך שנות השמונים , לאחר פירוק להקת הנשרים, וולש המשיך את קריירת הסולו העניפה שלו שהתנהלה כל השנים במקביל לפעילות הלהקה, אך המכירות היו לא מי יודע מה.
בשנת 1989 הצטרף לרינגו סטאר לסיבוב הופעות, באותה שנה הקליט עם ד"ר ג'ון ב-MTV UNPLUGGED , ב-1994 התאחד עם הנשרים לסיבוב הופעות מצליח, בשנת 1995 שר את ההמנון בשנת 1995 במשחק בייסבול.
בשנת 2004 יצא לסיבוב הופעות מצליח לצד אריק קלפטון בפסטיבל הגיטרה, בשנת 2006 הוא תרם גיטרה חתומה על ידי...
בחרתי להעלות את אחד הלהיטים שלו
Joe Walsh - Rocky Mountain Way
http://www.youtube.com/watch?v=BztQEF8Z6ms

מגי כהן
26-11-2007, 18:34
21/11
פיירוז

http://mooma.keshet-tv.com/sharedImages/mooma/2/11504_110X110.jpg
מתוך ויקיפדיה:
זמרת לבנונית ממוצא נוצרי , שתהילתה יצאה ברחבי העולם הערבי. (גם בארץ וגם באירופה)
פיירוז נולדה בשם נוהאד חדאד למשפחה ממעמד הפועלים בכפר ג'בל אל-ארז בצפון לבנון, וגדלה בביירות . ב- 1946 החלה ללמוד במכון הלאומי למוזיקה בביירות. את הקריירה המוזיקלית החלה כזמרת מקהלה ברדיו לבנון. לאחר מכן החלה בשיתוף פעולה ארוך ופורה עם האחים מנסור ועאסי רחבאני, כאשר מנסור כותב עבורה תמלילי שירים ועאסי מלחינם. בשנת 1954 נישאה לעאסי רחבאני, בגיל 19. שמעה יצא גם מחוץ ללבנון, ופיירוז הוזמנה להופיע בבירות ערב השונות ברחבי המזרח התיכון .בשנת1969 הוטל חרם על שיריה בלבנון ונאסרה השמעתם ברחבי המדינה, עקב סירובה של פיירוז לשיר לכבודו של נשיא אלג'יריה הוארי בומדיין.
ב-1971 יצאה פיירוז עם האחים רחבאני לסיבוב הופעות בארצות הברית שהוכתר בהצלחה רבה, ובעקבותיו הוזמנה להופעות ברחבי העולם.
במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית 1975-1990- נשארה במדינה אך חדלה מלהופיע, וצמצמה את פעילותה למספר הופעות בינלאומיות מחוץ ללבנון. ב- 1998 חזרה והופיעה בלבנון לראשונה מזה עשרים שנות העדרות, במסגרת פסטיבל בעלבק.
פיירוז מרבה לשיר שירים על הטבע ועל יופיו בעונות השנה השונות. שיריה אהובים מאוד על הציבור הערבי , והיא מפורסמת בקולה החד. בתחנות רדיו ערביות רבות מקובל להשמיע את שיריה בעיקר בשעות הבוקר, שכן שירתה נחשבת כמשרה רוגע וכמסייעת לפתוח את היום באווירה נינוחה.
בשנת 2005 העריך עיתון ירדני את הונה ב-36.9 מיליון דולר אמריקני .
בחרתי להעלות את השיר המדהים חבאייתק ביסייף (אהבתיך בקיץ) שאחר כך עשו לו גירסה בצרפתית על ידי הזמר JEAN FRANCOIS MICHAEL בשיר שנקרא COUPABLE (אשם)
Fairuz - Habaytak Bisayf
http://www.youtube.com/watch?v=Ytdzrj_5TiM&feature=related
כמה שאני אוהבת אותה...

מגי כהן
02-12-2007, 23:10
עוד 21/11
בטרם עוברים למזל הבא
Dr. John
[EN-WIKIPEDIA]Dr._John[/EN-WIKIPEDIA]
ד"ר ג'ון, או בשמו האמיתי, מאק רבנאק, אחת הדמויות הייחודיות הססגוניות ברוק של סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, היה אחראי לכמה מאלבומי הרוק והרית'ם-אנד-בלוז המקוריים ביותר שיצאו באותה תקופה, אשר שילבו בין פסיכדליה ניסיונית לג'אז המסורתי של ניו אורלינס. http://shop.allaboutjazz.com/shops/hyena/releases/9317/images/dr_.jpg
כתבה מ-מומה:
רבנאק נולד בניו אורלינס ב-1940, וכבר בסוף שנות ה-50 הפך לאחד מנגני-האולפן המבוקשים בעיר. הוא ניגן גיטרה ופסנתר בהקלטותיהם של כמה מגדולי הריתם-אנד-בלוז של ניו אורלינס, ביניהם פרופסור לונגהייר ופרנקי פורד, ובתחילת שנות ה-60 אף הקליט כמה סינגלים משלו. בתקופה זו הסתבך רבנאק בעסקי העולם התחתון של ניו אורלינס, התמכר להרואין, ואף נורה בידו, אירוע שאילץ אותו לוותר על הנגינה בגיטרה ולהתמקד בפסנתר. אחרי שבילה כמה חודשים בכלא בעוון פריצה, עזב רבנאק את ניו אורלינס המפוקפקת ועבר ללוס אנג'לס, שם המשיך לעבוד כנגן-אולפן. לקראת סוף שנות ה-60 אימץ רבנאק את הכינוי "Dr. John the Night Tripper", והתחיל להופיע במועדוני לוס אנג'לס כשהוא לבוש בתלבושות הססגוניות הלקוחות מפסטיבל ה"מארדי גרא" בניו אורלינס. הצליל השורשי של ניו אורלינס השפיע עמוקות גם על אלבומו הראשון, Gris Gris מ-1968, שלמרות מסורתיותו היה אחד האלבומים הנועזים ביותר של התקופה, אשר שילב בין בלוז וג'אז לרוק פסיכדלי ומוסיקת-וודו טקסית. למרבה הצער, ד"ר ג'ון מעולם לא חזר לניסיוניות הרדיקלית שאפיינה אלבום זה, אם כי אלבומיו הבאים מסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70, ביניהם The Sun, Moon and Herbs המצוין מ-1971, שכלל הופעות-אורח של מיק ג'אגר ואריק קלפטון, המשיכו לשלב בין מסורת לחדשנות מוסיקלית.
באלבום הריתם-אנד-בלוז Gumbo מ-1972, ויתר ד"ר ג'ון על הגוון הפסיכדלי שאפיין את המוסיקה שלו עד אז, מגמה שנמשכה גם באלבומו המצליח ביותר, Right Place, Wrong Time מ-1973, אשר כלל את להיטו היחיד, “In the Right Place”. במהלך שנות ה-70 המשיך ד"ר ג'ון להוציא מספר רב של אלבומי בלוז וג'אז שמרניים יחסית, והתחיל להישען יותר ויותר על חומר בלתי-מקורי. אחרי עשור שקט למדי בשנות ה-80, חזר ד"ר ג'ון ב-1989 עם האלבום In a Sentimental Mood, אוסף ביצועים לקלאסיקות פופ וג'אז. גם אלבומיו בשנות ה-90 כללו בעיקר ביצועים מחודשים לקלאסיקות ותיקות, אם כי Television מ-1994 ו-Anutha Zone מ-1998 כללו לא מעט חומר מקורי. אלבומו של ד"ר ג'ון משנת 2000, Duke Elegant, כלל אינטרפרטציות מעניינות ליצירות הג'ז של דיוק אלינגטון.
http://mooma.keshet-tv.com/images/pix.gifשתבינו על מי מדובר
Right Place , Wrong Time
http://www.youtube.com/watch?v=Ct4sVVqeoUE&feature=related
הלכתי בדילוגים למטבח לשתות...הופ הופ הופ