פרופיל אישי
|
אודות עצמי: מקים ובעל האתר. בן 48 נשוי ואב ל 3 ילדים , גר בראשון לציון ועובד בבנק הבינלאומי הראשון. התחביב העיקרי שלו הוא כל מה שקשור למחשבים אבל במיוחד אינטרנט ,תוכנות ובניית אתרים.
מין: זכר
מקום מגורים: ראשל"צ
עיסוק: עובד בנק
תחביבים: מחשבים ,אינטרנט, מוסיקת שנות ה-60 וה-70
ציטוט מועדף: Nothing from Nothing Gives you Nothing
|
|
קישורים מועדפים
|
|
|
בלוגים של חברים
|
|
|
ארכיב חודשי
|
|
|
|
|
|
נוסטלגיה
אהבתי למוסיקה
|
#2
 21-04-2007 11:17 |
...התקופה ההיא עיצבה את המשך חיי הבוגרים ובמיוחד את אהבתי למוסיקה. המוסיקה האהובה עליי כפי ששמתם לב... אולי ... היא של שנות ה-60 וה-70.
אני זוכר את עצמי בגיל 11 או 12 יושב על גדר הבטון שהקיפה את בלוק הבניינים שהיווה את השכונה שלי , עם נער בשם יוסי אליה שהיה גדול ממני בשנתיים שלוש ונחשב אז למלך השכונה (וואו איזו התרגשות...), אני הייתי קולט ממנו בשקיקה את אמירותיו בנושא המוסיקה.
יוסי היה להוט על מוסיקה מתקדמת , אבל הכי הרבה הוא אהב את להקת ה"דלתות" ובמיוחד את ג'ים מוריסון.
 
הוריו היו בעלי יכולת באופן יחסי לשאר ההורים בשכונה שלנו והוא גם היה הילד היחיד שהיה קונה את השבועון "להיטון" מידי שבוע.
ואני ילד שאהב את להיטי הפופ ממצעדי הפזמונים... אני זוכר שבכל פעם שהזכרתי את הערצתי לסוג זה של המוסיקה וללהקת "המתוקים" בפרט , הוא היה מגחך וטוען שזו מוסיקת זבל. אבל משום מה דבריו לא שכנעו אותי במיוחד והמשכתי בדרכי ובהערצתי ללהקה עד גיל 15 16.
במקביל דבריו וידיעותיו בכל הקשור למוסיקה כניראה עשו את שלהם ובערך בגיל 13 התחלתי להאזין גם לסגנון המוסיקה היותר "רציני" שבסופו של דבר "תפס" אותי.
בערך בגיל 13 הורי קנו לי טייפ קסטות מתוצרת נשיונל ומאותו הרגע הטייפ הפך לחלק בלתי נפרד ממני , מבחינתי זה היה איזשהו מכשיר פלאים (אתם יודעים מה , אולי מה שהמחשב עושה לרוב הילדים).
טייפ רדיו נשיונל (תודה לג'נגו)
הייתי חוזר הביתה מבית הספר הישר אל מכשיר הפלאים הזה בכדי ל"תפוס" איזה להיט ממצעד הפזמונים ולצרף אותו לאחת מעשרות הקלטות שכבר היו לי. כמה כעסתי כששדרן זה או אחר העז להשמיע את קולו על רקע השיר לקראת סיומו.
מבין התוכניות שהיוו את המאגר ממנו הקלטתי את השירים , זכורות לי במיוחד התוכניות "לי ולך שיר וברכה" (תוכנית הד"שים של רשת ב' , התוכנית המקבילה של גליי צה"ל היתה "ד"ש עם שיר") , "הכה את התקליטיה" ששודרה בגליי צה"ל (למי שלא מכיר מדובר בתוכנית בה היו מתקשרים מאזינים , מבקשים שיר בנסיון ל"התקיל" את התקליטיה של גליי צה"ל , במידה והשיר לא היה מושמע תוך דקה המאזין היה זוכה באיזה שהוא פרס) וכמובן מצעדי הפזמונים בכל אחת מהרשתות.
ברשת ב' של אז אהבתי שלמוע את התוכנית שנקראה על פי מיטב זכרוני "מפופ ועד בכלל" שהגישו לסירוגין רבקה מיכאלי ואהוד מנור ז"ל כשהידען הגדול היה בחור בשם יוסי מר חיים (שלפתי ברגע זה מהזיכרון ,אם אני טועה אתם מוזמנים לתקן), זו היתה התוכנית היחידה שיוחדה למוסיקה מתקדמת ,(בשלב מאוחר יותר גם בגלי צה"ל היתה תוכנית שעסקה במוסיקה מתקדמת, בהגשתו של משה מורד) אות הפתיחה של התוכנית היה "זיגי סטארדאסט" שיר הנושא מתוך The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars של דיויד בואי.
באותה תקופה החלה לפעול תחנת קול השלום של איבי נתן ,ששידרה 24 שעות ביממה בעיקר בשפה האנגלית , שם אפשר היה לשמוע מוסיקה מתקדמת למכביר ובכלל מוסיקה טובה. הרבו לשמוע שם את: לד זפלין , אוריה היפ , סגול כהה , פינק פלויד ועוד...
בשלב מסויים בילדותי , הייתי רושם במחברות את דירוג מצעד הפזמונים (מחברת אחת שמורה אצלי עד היום). אהבתי במיוחד את מצעד הפזמונים הלועזי של גליי צה"ל בהגשתו של גדי ליבנה.
גדי היה ועודנו שדרן ענק לטעמי , בדיעבד הוא השפיע עלי מאוד בכל הקשור למוסיקה.
אהבתי למוסיקה התפתחה במהלך השנים ובגיל מאוחר יחסית אולי 16 , קניתי מערכת סטריאופונית ותקליטים למכביר. הייתי הולך לפחות פעם בשבוע לחנויות תקליטים (זכורה לי חנות בשם "פאז" בת"א , והיתה עוד אחת ששם היו מוכרים תקליטי מציאות מיד שניה , ששכחתי איך קוראים לה) מאזין לתקליטים ובסופו של דבר רוכש לפחות תקליט אחד שהיה מככב אצלי במשך כל השבוע. התקליטים שהייתי קונה היו המורכבים והמוזרים ביותר שיכולתי לבחור , משהו שכדי להכנס אליו היית צריך לשמוע מספר פעמים.
לדוגמא: ג'נטל ג'יינט , הגנרטור של ואן דה גראף עם פיטר האמיל (אהבתי במיוחד תקליט די דכאוני בשם pawn hearts ) , להקת גונג , להקת גריפון ועוד... (ד"א , ברוב טיפשותי לפני כמה כמה שנים זרקתי את התקליטים הישנים).
גם בשרותי הצבאי התחברתי לאותם חיילים שסגנון המוסיקה שדיבר אליהם היה המוסיקה המתקדמת. אחד מהחברים שהשפיעו עליי ביותר היה בחור בשם אמיר רותם שכל כולו היה שקוע בתרבות המוסיקה הבריטית.
באותה תקופה שנת 1977 פינק פלויד יצאו עם החומה ואני הייתי החייל היחיד שבחדרו היה רדיו טייפ (עברתי לסוני) שהכיל קלטות מקלטות שונות.כל מי שאהב מוסיקה מתקדמת או בכלל שירים טובים ידע לאן לפנות.
הקלטות המושמעות ביותר לפי מיטב זכרוני היו:
In The Court Of The Crimson King - KING CRIMSON
Selling England By The Pound - GENESIS
וכמובן Dark Side Of The Moon ,The Wall - PINK FLOYD.
היום זה הקלסיקה של המוסיקה , אז זה נחשב למתקדם.
 
לאחר שירותי הצבאי נמשכה הלהיטות , אך היא פחתה בהדרגה לאורך השנים. אבל הכל חזר אליי ובגדול בעידן האינטרנט. כיום יש לי Iriver עם 20 ג'גה של מיטב תקליטי הרוק המתקדם של כל הזמנים.(שיחזרתי את כל התקליטים האבודים) וכמות לא קטנה של אומנים משנות ה 60 וה 70.
|
|
